ארומה

טווח הארומות רחב מאוד, אם כי רבות מהדוגמאות יציגו מאפיינים של פאי דלעת, בטטה מקורמלת, או מנות חג-הודיה אמריקניות. כל שילוב של תבלינים שמקנים אווירה סתווית - מבורך. בירת הבסיס לרוב תהיה מסגנון בעל פרופיל מאלטי ופרופיל ארומות שמשתלב עם תצוגת התבלינים או חומרי גלם נוספים. מקורות סוכר נוספים (כגון סוכר חום, דבש, מולסה, מייפל, ועוד) עשויים להקנות גם הם מאופיים הייחודי. ארומות הכשות לרוב ינועו בין לא קיימות, מאופקות או קצת ספייסיות. ארומות אלכוהול עשויות להיות מאובחנות בחלק מהמקרים אך עליהן להיות מרוסנות. הארומה הכללית צריכה להיות מאוזנת והרמונית, ולרוב די מורכבת ומזמינה.

מראה

בדרך כללי נחושתי עד ענברי-חום, כשהנטייה הנפוצה יותר היא לגרסאות הבהירות. לרוב צלולות אם כי הגרסאות הכהות עשויות להיות גם אטומות לחלוטין. מעט עכירות-קור (chill haze) תתאפשר. לרוב ראש הקצף יהיה בנוי ויציב, בגוון אוף-וויט עד שזוף. חלק מהגרסאות עם דלעת עשויות לקבל גוון לא קלאסי לבירה, עם רושם כתום.

טעם

פירושים רבים קיימים לסגנון. יש לאפשר מקום ליצירתיות של המבשל, כל עוד הבירה המתקבלת מאוזנת ומציגה את התבלינים (או סוכרים / ירקות). תבלינים המייצגים את עונת הסתיו הם האופייניים. התבלינים והסוכרים המוספים צריכים להיות מאוזנים ולהשתלב כראוי עם טעמי בירת הבסיס. הטעמים הנפוצים לבירת הבסיס יהיו עשירים, מתקתקים ומאלטיים, ועשויים לכלול קרמל, טוסט, ביסקוויט ואגוזים (טעמים מבורכים יהיו טעמי לחם קלוי או בצק פאי פריך). עשוייה להציג טעמים מובחנים של סוכרים ספציפיים (מולסה, דבש, סוכר חום וכדומה) אם כי הדבר אינו בגדר חובה. טעמים שמקורם בדלועים לרוב חמקמקים. המגוון הרחב של תבלינים ותוספות צריך להיות תומך ומאוזן ולא כה חזק עד שיאפיל על בירת הבסיס. מרירות וטעמי הכשות לרוב יהיו מרוסנים על מנת שלא להתחרות בטעמי התוספות והמרכיבים הייחודיים. לרוב תהיה בעלת סיומת מלאה ומספקת ובעלת רמז אלכוהולית. מאפיינים של לתתים קלויים לרוב לא יהיו קיימים.

גוף

טווח רחב של פרשנויות קיים. באופן כללי הגוף יהיה בינוני עד מלא, עם מעט "לעיסות" שעשויה לנבוע מהלתתים או מהירקות. גיזוז בינוני נמוך עד בינוני גבוה יהיה אופייני. דוגמאות רבות יציגו מאפייני אלכוהול מיושן וחמים, אך מבלי להיות חם מדי. הבירות לא צריכות להיות חזקות במיוחד על מנת להקנות אפקט זה.

התרשמות כללית

בירה מתובלת, בעלת גוון ענברי-נחושתי, לרוב בעלת גוף בינוני עד עשיר וסיומת מעט חמימה ההופכת אותה לבת לוויה מוצלחת למזג אוויר סתיווי.
בירות סתיוויות הן בירות המרמזות על מזג אוויר קריר ועונת יבולי הסתיו (בחו"ל) ועשויות לכלול דלועים שונים והתבלינים התואמים להן. ראו את ההקדמה למידע נוסף על ההערכה והאיזון בבירות כאלו.

הערות

איזון כללי הוא המפתח להצגת בירת סתיו איכותית. המרכיבים הנוספים צריכים לתמוך בבירת הבסיס ולא להאפיל עליה. על המבשל להכיר בעובדה ששילובי בירה-תוספים מסויימים עובדים טוב, בעוד שילובים אחרים לא מספקים תוצאה הרמונית. אם בירת הבסיס היא סגנון קלאסי (למשל - ביר דה גארד, ולא פשוט "אייל ענברי" כסגנון כללי) אזי על מאפייני הסגנון הספציפי להיות ניתנים לאיבחון. במידה והתוספות השונות מצוינות כמרכיבים בפני עצמם - על כל תוספת להיות מובחנת בפני עצמה בדרכה שלה (אם כי לא באופן בדיד לחלוטין. האיזון עם המרכיבים האחרים הוא עדיין המפתח). במילים אחרות - הבירה צריכה להיות בבירור בירה מתובלת אם כי איו צורך שכל תבלין ותופת יקבלו במה שלמה משל עצמם.

מרכיבים

תבלינים הם חיוניים, ולרוב יהיו מפלטת הטעמים הסתווית (פלפל אנגלי, אגוז מוסקט, קינמון, ציפורן, ג'ינג'ר...) אם כי כל שילוב ייתכן ויצירתיות תתקבל בברכה. תוספים עשירי טעם נפוצים אף הם (מולסה, סוכר אינוורנטי, סוכר חום, דבש, מייפל ועוד). ירקות ממשפחת הדלועיים יהיו גם הם בשימוש נפוץ.

נתונים טכניים

צפיפויות הסוכר, רמת המרירות, הצבע ואחוז האלכוהול יהיו תלויים בבירת הבסיס. לרוב אחוז האלכוהול ינוע סביב 5% ורוב הדוגמאות יהיו בעלות גוון ענברי-נחושתי.

דוגמאות מסחריות

Dogfish Head Punkin Ale, Schlafly Pumpkin Ale, Southampton Pumpkin Ale.