ארומה

על הארומה לאזן באופן נעים בין הארומות המצופות מסגנון הבסיס לבין האופי המעושן הנובע משימוש בלתתים מעושנים. העצימות והאופי של העשן ושל ארומות הבירה עשויות להשנות בעצימות כתלות בסגנון בירת הבסיס. מבלי שאף אחד מהם יהיה הדומיננטי במאזן. האופי המעושן יכול לנוע בין בינוני לאסרטיבי, אך עדיין המפתח לדוגמה מוצלחת הוא איזון. איכויות וטעמי הלוואי של העשן צריכים להיות בהלימה למקור (עץ אלמון, אלון, אשור...) טעמי חריפים, פנוליים, מחוספסים, גומי או עשן שריפה - אינם מתקבלים.

מראה

משתנה. על המראה לשקף את בירת הבסיס, אם כי עשוי, לעיתים, להיות מעט כהה יותר מאשר הסגנון הקלאסי.

טעם

כמו בארומה, גם בטעם יש לצפות לאיזון בין העשן לבין הטעמים של סגנון הבסיס. העישון יכול לנוע בין חלש לאסרטיבי. בהתאם לסוגי הלתת המעושן בהם נעשה שימוש, טעמי העשן יכולים לנוע בין עץ לבין בשר מעושן. יחסי האיזון בין טעמי הבירה לטעמים המעושנים יכולים להשתנות, כל עוד התוצאה הסופית מאוזנת ונעימה לשתיה. העישון עשוי להוסיף מעט תחושת יובש לסיומת. טעמי עשן חריפים, מרים, חרוכים, שרופים, גומי, גופריתיים, מדיצינלים או פנוליים אינם מקובלים (עשויים להופיע בחלק מסגננונות הבסיס, אך לא כתרומה של העשן).

גוף

משתנה על פי סגנון בירת הבסיס. עפיצות משמעותית, פנולים מהעשן אינם מקובלים.

התרשמות כללית

בירה המועשרת באופי מעושן והמציגה איזון בין העשן לבין הבירה, תוך שמירה על היותה עריבה לחך. איזון בשימוש בעשן, כשות ולתת הוא המפתח בדוגמאות הטובות ביותר.

הערות

סגנון זה נועד לכל בירה שמציגה מאפייני עשן כטעם בולט ומאפיין ארומה, שאינה בירה מסגנון ראוכביר (מארצן בעשן עץ אשור) אשר לה סגנון משלה. ניתן לעשן כל סגנון בירה, כשהמטרה היא להגיע לאיזון נעים בין האופי המעושן לאופי בירת הבסיס.
על בירות שמוגשות לתחרויות להישפט על פי איכות הייצוג של סגנון הבסיס ואיזונו עם האופי המעושן. בירות המוגשות תוך ציון של בסיס העשן יישפטו על פי איכות הייצוג של אותו מאפיין. על השופטים להעריך את הבירות על פי האיזון הכולל ועד כמה האופי המעושן מעשיר את בירת הבסיס.

היסטוריה

תהליך השימוש בלתתים מעושנים אומץ על ידי מבשלי בירות קראפט עבור סגנונות רבים. מבשלים גרמנים משתמשים בלתתים מעושנים באופן מסורתי עבור בירות בסגנון בוק, דופלבוק, חיטה, דונקל, שווארצביר, הלס, פילס ועוד.

מרכיבים

החומרים השונים המשמשים לעישון לתתים יתרמו את מאפייניהם הייחודיים: עץ אשור או עצים אחרים (אלון, מייפל, מסקיט, אלמון, פקאן, תפוח, דובדבן או עצי פרי אחרים). לחלק מעצים אלו יש יכולת לתרום אסוציאציה למאכלים כאלו ואחרים, אותם מעשנים באותם עצים בדרך כלל (למשל - היקורי עם צלעות ברביקיו, מייפל עם בייקון או נקניק, ואלמון עם לקס). לעולם אין להשתמש לעישון בעצים מחטניים, היות והם תורמים עשן בעל אופי פנולי, מדיצינלי, ודמוי אורן. לתת בעישון כבול, ברמה מובחנת, לרוב יהיה בלתי רצוי, היות והוא תורם פנולים חדים ונוקבים, ואופי אדמתי. במידה ונעשה גם שימוש בחומרי גלם ייחודיים נוספים, כגון פירות, תבלינים, דבש וכדומה, אזי יש לשייך את הבירה לקטגוריה "בירות מעושנות מיוחדות".

נתונים טכניים

בהגשת הבירה יש לציין את סגנון הבסיס.
בהגשת הבירה יש לציין את מקור העשן במידה ואיכויותיו אמורות להיות מאובחנות.

דוגמאות מסחריות

Alaskan Smoked Porter, Schlenkerla Weizen Rauchbier, Schlenkerla Ur-Bock Rauchbier, Spezial Bockbier, Spezial Lagerbier, Spezial Weissbier.