ארומה

מתיקות מאלטית בינונית (פעמים רבות עם רושם קלוש של דבש או וניל) עם ארומות חיטה קלות, גרעיניות ומתובלות, פעמים רבות עם שמץ חמצמצות. ניחוח כוסברה בינוני מבושם, לרוב בעל מורכבות עשבונית, מתובלת או פלפלית ברקע. פירותיות הדרית-תפוזית בינונית. ארומת כשות מתובלת-עשבונית בינונית אופציונלית אך ללא האפלה על שאר המאפיינים. ארומות צמחיות (דמויות סלרי / האם) אינן מתקבלות. התבלינים צריכים להשתלב עם הארומות הפירותיות והפרחוניות ולא להיות חזקים יתר על המידה.

מראה

צבע קש בהיר עד זהב בהיר. הבירה תהיה מעוננת מאוד ערב עמילן או שמרים המקנים לה מראה חלבי-צהבהב. ראש קצף לבן, דחוס ובמרקם דמוי מוס ובעל שרידות גבוהה יחסית.

טעם

טעם מאלטי-מתקתק-גרעיני נעים לרוב עם רמז לדבש / וניל ופירותיות הדרית-תפוזית. קריספית, מרעננת ובעלת סיומת יבשה ומעט חמצמצה. יכולה להיות עם טעם לחמי-חיטתי נמוך. באופן אופציונלי יכולה להיות חמצמצות לאקטית קלה מאוד. טעמים מתובלים-עשבוניים הכוללים כוסברה או תבלינים אחרים הם נפוצים וצריכים להיות מעודנים ומאוזנים, לא מאפילים. טעם כשות מתובל-אדמתי נמוך עד לא קיים, ואם קיים - לעולם לא מפריע לתבלינים. מרירות כשותית נמוכה עד בינונית-נמוכה, ולא מתנגשת עם הטעמים המרעננים של התפוז והתיבול, ואינה נמשכת אל הסיום. מרירות שמקורה מקליפת התפוז לא צריכה להיות קיימת. טעמים צמחיים דמויי סלרי, האם, נקניקיות או סבון אינם מתקבלים.

גוף

גוף בינוני-קל עד בינוני, לרוב חלקלק ומעט קרמי בעקבות שימוש בחיטה לא מולתתת ושימוש מזדמן בשיבולת שועל. על אף הגוף והקרמיות, הסיום יבש ולעיתים מעט חמצמץ. מאפיין מרווה ומרענן עקב גיזוז גבוה, חמצמצות קלה והיעדר מרירות בסיום. ללא עפיצות או צורמנות מקליפות התפוז. לא צריכה להיות יבשה מדי או דלילה, אך גם לא סמיכה וכבדה.

התרשמות כללית

אייל על בסיס חיטה, בעלת חוזק אלכוהולי בינוני, מרעננת, אלגנטית וטעימה.

הערות

הנוכחות, האופי והרמה של התיבול והחמצמצות משתנים. בירות מתובלות מאוד או חמוצות מדי אינן מייצגות נאמנה את הסגנון. שימוש בגרעיני כוסברה מזנים מסויימים עשוי להקנות מאפיינים לא מתאימים של סלרי / נקניקיות. הבירה נוטה להיות "שברירית" ואינה מתיישנת / מתבגרת היטב, כך שהרצוי ביותר הן גרסאות צעירות, טריות המטופלות כראוי. לרוב באיזור ה-5% אלכוהול.

היסטוריה

סגנון בירה בלגי בן כ-400 שנה, שגווע באיזור שנת 1950. לאחר מכן הוחיה הסגנון על ידי פייר סליס בהוגארדן וצבר פופולאריות מחודשת עם הזמן הן בקרב מבשלות קראפט והן בשוק המאקרו, הסגנון נתפס כבירה קלילה ופירותית לקיץ.

מרכיבים

כ-50% חיטה לא מולתתת ו-50% לתת שעורה בהיר (לרוב פילס) מהווים את הרכב הגרעינים. בחלק מהגרסאות נעשה שימוש ב-5%-10% של שיבולת שועל גולמית. התיבול נעשה על ידי גרעיני כוסברה גרוסים טריים וקליפות תפוז קורסאו (או תפוז מתוק) המתאימות לארומה המתקתקה ומאוד אופיניים. תבלינים נוספים (כגון קמומיל, כמון, קינמון, זרעי גן-עדן) עשויים להוסיף מורכבות אך יהיו משמעותית פחות בולטים. שמרי אייל המקנים מעט פנולים מתובלים הם אופיניים. לעיתים יעשה שימוש במעט מאוד תסיסה לקטית, או תוספת של מעט חומצה לקטית.

נתונים טכניים

OG: 1.044 – 1.052
FG: 1.008 – 1.012
ABV: 4.5 – 5.5%
IBUs: 8 – 20
SRM: 2 – 4

דוגמאות מסחריות

Allagash White, Blanche de
Bruxelles, Celis White, Hoegaarden Wit, Ommegang Witte,
St. Bernardus Witbier, Wittekerke