ארומה

עשירה ומורכבת, עם כמויות משתנות של גרעינים קלויים, מאלטיות, אסטרים פירותיים, כשות ואלכוהול. האופי של הלתתים הקלויים יכול להזכיר קפה, שוקולד מריר או אפילו מעט שרוף, ויכול להיות קליל עד מעט חזק. ארומת הלתת יכולה להיות ממרומזת ועד עשירה ודמויית בארליווין. לעיתים יכולה להציג מעט אופי של לתתים מיוחדים (למשל, קרמל), אך מאפיין זה נועד רק להעשרת המורכבות, ולא צריך להיות דומיננטי. אסטרים פירותיים יכולים להיות נמוכים עד חוזק בינוני, לרוב של פירות כהים (שזיפים, צימוקים). ארומת הכשות יכולה לנוע החל מנמוכה מאוד ועד אגרסיבית, ולהיות מכל זני הכשות. אופי אלכוהולי עשוי להימצא, אך לא להיות בעל אופי חד, חם או סולבנטי. לגרסאות מיושנות עשוי להצטרף אופי מעט ייני או דמוי שרי, אך לא חמוץ. האיזון עשוי להשתנות, כשכל אחד מהגורמים של הארומה יכול להיות בקדמת הבמה. לא כל מאפייני הארומה שתוארו חייבים להמצא, ישנן פרשנויות רבות. יישון משפיע על האינטנסיביות והאיזון.

מראה

הצבע ינוע בין אדום-חום כהה מאוד לבין שחור אטום לחלוטין. ראש קצף בגוון שזוף עמוק עד חום כהה. לרוב יציגו ראש קצף יציב מאוד אם כי חוסר יציבות עשויה דווקא להתרחש. תכולת האלכוהול הגבוהה והצמיגות של הנוזל עשויים להתאפיין ב"רגליים" על דפנות הכוס בעת סחרור הנוזל.

טעם

עשיר, עמוק, מורכב ולרוב די חזק, בעל רמות משתנות של לתתים או דגנים קלויים, מאלטיות, אסטרים פירותיים, מרירות וטעמי כשות, ואלכוהול. מרירות בינונית עד חזקה מאוד. טעמי כשות (מכל סוג) בינוניים - חזקים. טעמי קלייה בינוניים עד חזקים עשויים להקנות אופי של שוקולד מריר, קקאו ו/או קפה. טעמים מעט שרופים או מזכירי זפת עשויים להימצא. אסטרים פירותיים עשויים להיות נמוכים עד חזקים, לרוב של פירות כהים (שזיפים, צימוקים). טעמי הלתת התומכים בבסיס עשויים לתת אופי עשיר ודמוי בארליווין, ועשויים לעיתים להציג אופי תומך של קרמל, לחם וטוסט. האיזון והסיומת יכולים לנוע בין יחסית יבש לחצי מתוק, לרוב עם סיומת ארוכה של קליה, מרירות כשות וחום. האיזון ועוצמת הטעמים עשויים להשתנות עם יישון, עם ירידה בעצימות של חלק מהמאפיינים והופעה של טעמים ייניים ודמויי שרי.

גוף

גוף מלא עד מלא מאוד, "לעיס", בעל מרקם קטיפתי ועשיר (אם כי הגוף עשוי להתדרדר עם יישון ארוך). חמימות אלכוהולית עדינה וחלקה צריכה להיות נוכחת ומובחנת, אך לא כמאפיין ראשי, בגרסאות מיושנות היטב - האלכוהול עשוי להיות מטעה. לא צריכה להיות סירופית או בתסיסה שלא סיימה, על הגיזוז להיות נמוך עד בינוני, כתלות בגיל וביישון.

התרשמות כללית

אייל בעל טעמים אינטנסיביים, גדול וכהה, עם מנעד טעמים רחב ופרשנויות מקומיות. טעמי לתת קלויים-שרופים, או פירות יבשים ומרירות וחום בסיום. על אף הטעמים האינטנסטיביים, על המרכיבים להשתלב כראוי יחד וליצור בירה מורכבת והרמונית, לא בלאגן חם.

הערות

סגנון אנגלי במקור, אם כי כיום הוא הרבה יותר פופולרי באמריקה, שם הפך לסגנון קראפט מועדף ומוכר. קיימות שונויות, עם פרשנויות אנגליות ואמריקאיות (באופן צפוי, הגרסאות האמריקאיות יהיו בעלות יותר טעמי קליה וכשות, בעוד הגרסאות האנגליות יציגו אופי מאלטי מורכב יותר ויותר אסטרים פירותיים). לא לכל הסטאוטים האימפריאלים יהיה בהכרח שיוך "אמריקאי" או "אנגלי", וכל תוצאה שבניהם גם היא מקובלת, ולכן אין הכרך בציון תת קטגוריה בעת הגשה של בירה לתחרות. הטווח הרחב של האפשרויות המקובלות מאפשר מיקסום של יצירתיות המבשל. על השופטים להיות מודעים לטווח הרחב ולא לשפוט את הבירות בהכרח כרמת קרבה לדוגמאות מסחריות.

היסטוריה

סגנון בעל מורשת ארוכה, גם אם לא בהכרח רצופה. שורשי הסגנון מובילים לפורטרים אנגליים חזקים שיוצרו לייצוא באיזור שנת 1700 ונטען כי היו פופולאריים בחצר הצאר הרוסי. לאור שיבושי הסחר בעקבות מלחמות נפוליאון, עלו המכירות של בירות אלה בתוך אנגליה. עם הזמן הסגנון דעך ונעלם, עד אשר אומץ על ידי מבשלות עידן הקראפט המודרניות, הן באנגליה - כתחיה של הסגנון, והן בארה"ב, כפרשנות מקומית, על ידי הרחבת גבולות הסגנון עם שימוש בחומרי גלם מקומיים.

מרכיבים

לתת פייל, כמויות נדיבות של לתתים ודגנים קלויים. פירוט הגרעינים יכול להיות מורכב ולהכיל, למעשה, כל סוג של לתת. ניתן להשתמש בכל זני הכשות. שמרים אמריקאיים או אנגליים.

נתונים טכניים

IBU 50 - 90
SRM 30 - 40
OG 1.075 - 1.115
FG 1.018 - 1.030
ABV 8% - 12%

דוגמאות מסחריות

American: Bell’s Expedition Stout, Cigar City Marshal Zhukov’s Imperial Stout, Great Divide Yeti Imperial Stout, North Coast Old Rasputin Imperial Stout, Sierra Nevada Narwhal Imperial Stout.
English: Courage Imperial Russian Stout, Le Coq Imperial Extra Double Stout, Samuel Smith Imperial Stout.