משפחה זו של ביטרים אנגלית צמחו מתוך האיילים הבהירים כמוצר "חבית" בסוף המאה ה-19. השימוש בלתת קריסטלי בביטרים נהפך לנפוץ יותר לאחר מלחמת העולם הראשונה. באופן מסורתי, מוגש טרי מאוד, ללא לחץ, בטמפרטורת מרתף האכסון ("real ale"). רוב המוצרים המבוקבקים והמחובתים של ביטרים תוצרת הממלכה המאוחדת מכילים לרוב אחוזי אלכוהול גבוהים יותר וגרסות מוגזות יותר של מוצרי קאסק (cask). לרוב, למוצרים אלו איזון שונה מגרסות החבית שלהן בבריטניה (לרוב מתוקות ופחות כשותיות מגרסות הקאסק). מדריך סגנונות זה נועד להראות את גרסת ה"real ale" של כל סגנון, ולא את גרסת הייצוא.

ישנן מספר וריאציות מקומיות של ביטר, החל מגרסות כהות ומתוקות יותר המוגשות ללא ראש קצף, ועד בירות בהירות וכשותיות יותר עם ראשי קצף בעלי יכולת עמידה ארוכה.