ארומה

חוזק בינוני של לתת גרמני, לרוב עשיר, לחמי, מעט טוסטי, עם רשמי קרום לחם. ארומות כשות ספייסיות בינוניות-נמוכות עד בינוניות. דיאציטיל נמוך-מאוד עד נמוך. לעיתים גופריתיות נמוכה עד בינונית-נמוכה, ומעט מאוד רמזים לתפוח ירוק או רשמי תסיסה אחרים. ארומות קרמל, ביסקוויט או קליה אינן מקובלות.

מראה

עכירות בינונית עד צלילות, כתלות בגיל, אך לעולם לא מעוננת או עכורה. גוון זהוב עד ענברי-אדמדם עמוק. ראש קצף קרמי בצבע אוף-וויט. כשנמזגת מקאסק, יכולה להיות בעלת גיזוז נמוך ולכן שרידות ראש קצף נמוכה.

טעם

טעם הלתת הראשוני מציע מתקתקות, אך הסיומת חצי יבשה עד יבשה, ומעט מרירה. מאלטיות מובחנת ומורכבת לרוב כוללת אספקט לחמי-טוסטי. מרירות הכשות בינונית עד בינונית גבוהה. וטעמי כשות ספייסיים-עשבוניים יהיו נמוכים עד בינוני-גבוה. האיזון יכול ליטות לכיוון הלתת או הכשות, אך הסיומת אינה מתוקה. טעמי קרמל או קליה מובחנים אינם מתקבלים. דיאציטיל נמוך מאוד, מעט מאוד תפוח ירוק או מאפייני תסיסה אחרים. אפטרטייסט חלק ומאלטי.

גוף

גוף בינוני עם מרקם קרמי וגיזוז בינוני. תסיסה מלאה, ללא מתיקות או אופי דביק.

התרשמות כללית

הסגנון המקורי של קלרביר מפרנקוניה, גרמניה. סגנון ותיק בהרבה בהשוואה לקלרביר הבהירות המודרניות, הפופולריות במינכן כיום.
בירה צעירה, לא מסוננת ולא מפוסטרת, הנעה בצבעה בין סגנונות ההלס והמארצן, בעלת יותר כשות וסיומת יבשה יותר. פרשנויות נעות בטווח הצבע והאיזון, אך נשארות באיזור הקל לשתיה של 4.8% אלכוהול. האיזון ינוע בין הגרסאות היבשות, כשותיות ובהירות לגרסאות כהות ומאלטיות יותר. סגנון זה הוא, מעל הכל, שיטה ליצירת בירות פשוטות וקלות לשתיה, מחומרי גלם מקומיים, ולצריכה טריה. איזון, בדגש על קלות שתיה ועיכול, הוא המפתח.

הערות

הדוגמאות הטובות ביותר של קלרביר ענברי מוגשות רק במזיגה מחבית ברבות מהמבשלות המקומיות הקטנות באיזור פרנקוניה (היות וזו בירה אשר טריות היא מפתח בהגשתה ומהווה מאפיין של הסגנון). לגרסאות מבוקבקות אין אותה הטריות, אופי הכשות ורשמי הבירה הצעירה המוצגים בגרסאות החבית.

היסטוריה

זהו היה הסגנון הקלאסי וההיסטורי, לפני שאומץ על ידי איזורים נוספים. סגנון מקורי ווותיק זה של קלרביר היה, בפשטות, בירה שהוגשה בבתי שתיה מקומיים, ולא עברה לאגרינג (יישון בקור) ארוך מספיק על מנת להצטלל. מבשלות רבות באיזור פרנקוניה היו משתמשות בסגנון זה בחודשי הקיץ לפסטיבלים כגון ה-annafest (החל מ-1840) ביולי, שם היה זה מסורתי לשתות ישירות ממיכלי היישון.

מרכיבים

הרכב גרעינים משתנה, אם כי גרסאות גרמניות מסורתיות ישימו דגש לתתים מאיזור פרנקוניה. רעיון האלגנטיות נובע משימוש בחומרי גלם מקומיים, בראשם הלתת. ספאלט, או זני כשות ספייסיים מקומיים אחרים הם הנפוצים. מבשלים פרנקוניים כמעט ולא משתמשים בשיטת הדיקוקשיין עקב העלות האנרגטית.

נתונים טכניים

IBU 25 - 40
SRM 7 - 17
OG 1.048 - 1.054
FG 1.012 - 1.016
ABV 4.8% - 5.4%

דוגמאות מסחריות

Local: Greif, Eichhorn, Nederkeller, Hebendanz.
Bottled: Buttenheimer Kaiserdom Kellerbier, Kulmbacher Monchshof Kellerbier, Leikeim Kellerbier, Löwenbräu Kellerbier, Mahr’s Kellerbier, St. Georgen Kellerbier, Tucher Kellerbier Naturtrub.