Dry Hop או Dry Hopping הוא הכינוי לפרקטיקה שנועדה להעצים את הארומות בבירה, באמצעות מיצוי קר של השמנים האתריים שבכשות.
למעשה, בעת הוספת כשות ברתיחת התירוש, חלק מהשמנים האתריים מתפרקים/ מתנדפים, ואינם תורמים את הארומה שלהם במוצר הסופי. תהליך הדריי הופינג נועד לפצות על האובדן ולהוסיף עליו.
באמצעות השריית כשות בבירה למשך מספר ימים נוכל ליצור מיצוי של השמנים הרלוונטיים בטמפ' הנמוכה משמעותית מטמפ' רתיחה, ובכך לוודא את התמוססותם בנוזל ואת תרומתם המשמעותית בארומה.

בקרב מבשלים ביתיים קיימות דעות רבות ומגוונות בנוגע ליישום הנכון של השיטה (כמו בכל שלב אחר בהכנת הבירה) ולכן קשה להשיג תמונה אחת וברורה.
בסופו של דבר ההחלטה על הפרקטיקה ה"נכונה" נתונה בידי כל מבשל ביתי, לאחר התנסות ולאור העדפות התוצאות.
נתאר שלבי עבודה שונים ואת הטיעונים בעד ונגד:

הוספת הכשות במהלך התסיסה:
בעד: מקצר משמעותית את התהליך. לא מפריע.
נגד: פליטת הפד"ח בתהליך התסיסה גורמת להתנדפות שמנים אתריים ופוגעת ביעילות הדרייהופ, מה שמצריך שימוש ביותר כשות. יש הטוענים שמפריע לתהליך התסיסה.

הוספת כשות במיכל התסיסה הראשון (Primery):
בעד: חוסך זמן. חוסך העברה ממיכל למיכל ובכך חוסך סיכוי לזיהום. אין בעיה להשאיר את הבירה על השמרים למספר ימים, במיוחד כיום עם זני שמרים מקצועיים ובריאים. אין חשש לאוטוליזה של השמרים בנפחי בישול ביתיים.
נגד: תהליכי הפירוק והתמותה של השמרים מותירים את רשמי הטעם שלהם בבירה, ולכן יש להפריד בין הבירה ובין משקע השמרים בעת סיום התסיסה.

העברת הבירה למיכל תסיסה שני (Secondery):
בעד: מפריד בין הבירה לבין משקע השמרים המכיל בתוכו שמרים מתים ומתפרקים. ווידוא תום תסיסה לפני הוספת הדרייהופ.  עוזר בהצללת הבירה.
נגד: אין תרומה משמעותית מבחינת יעילות מיצוי הכשות בדרייהופ. כל העברה ממיכל למיכל משמעותה הסתכנות בחימצון וזיהום. אין בעיה להשאיר את הבירה על השמרים למספר ימים.

הוספת כשות בשק:
בעד: מונע מכופתאות הכשות להתפרק ולהתמוסס בנוזל. בסוף התהליך ניתן להפריד כמעט לחלוטין את החומר הצמחי ("Green matter") מהבירה- עוזר בהצללת המשקה.
נגד: החדרה לבירה של גורם עם פוטנציאל מזהם. מקטין יחס שטח פנים לנפח בין הכשות לבירה ובכך פוגם ביעילות המיצוי, דבר המצריך שימוש ביותר כשות. אין תרומה משמעותית להצללת הבירה למי שמבצע קולד קראש. 

את תהליך הדרייהופ יש לבצע במשך מספר ימים (עקב הטמפ' הקרות- המיצוי הוא איטי), כתלות בעוצמתיות הארומה המבוקשת ובכמות הכשות (כשההסכמה הכללית היא שיש יחס ישיר בין כמות הכשות לעוצמת הארומה).
** שימו לב**
לרוב גורסים כי כמות גדולה מדי של כשות, או המשכות ארוכה מדי של תהליך הדרייהופ יגרמו לטעם "ירוק" וצמחי בבירה, או יוסיפו מרירות לא מעודנת.

יש לציין כי דריי הופ היא לא השיטה היחידה להעצמת הארומות בבירה, וכי ישנן שיטות נוספות הנהוגות כיום במבשלות מסחריות כגון "כישות מאוחר" (לייט הופינג) ומנוחת כשות.

ניתן לקרוא על השפעת הטמפרטורה על תהליך הדרייהופ כאן באתר