פרויקט השמרים של חובבי ציון תירוש אחד - שמרים שונים

בכתבות האחרונות שפורסמו באתר דיברנו בעיקר על כשות. כשות היא מצרך יקר לליבנו, מצרך שהרבה יותר קל להבין. מבשלים אצווה אחת עם כשות אחת, ומבינים בערך מה התכונות.
עם השמרים- טוב, התהליך ניהיה יותר מסובך.

אין הרבה מבשלים ביתים שיש להם את הכלים לבשל בירה אחת ולהתסיס אותה עם מגוון גדול של שמרים- ופה נכנסים מבשלת העם ודגן בר אילן.

IMG_20140113_205702

16 דליים – 16 שמרים- יצאנו לדרך

הרעיון: במבשלת העם יבושלו 200 ליטר בירה, כך שכל מבשל ביתי שנרשם לפרויקט יקבל את אותה כמות תירוש מאותה בירה בדיוק. כל מבשל ביתי יתסיס את הבירה עם שמרים לבחירתו- חלק עם שמרים נוזליים וחלק עם יבשים, ולאחר חודשיים וחצי, יפגשו כל המבשלים הביתים שוב- בקבוקי הבירה באמתחתם- וירגישו בצורה מוחשית את ההשפעה שיש לשמרים על הבירה הסופית (החל מהאסטרים ועד לניצול הסוכרים לאלכוהול).

להמשיך לקרוא

שמרים יבשים המדריך המלא

השמרים הנפוצים ביותר בבישול ביתי בישראל הם השמרים היבשים. הם הזולים ביותר, השכיחים ביותר והקלים ביותר להשגה כאן בארץ. לשמרים יבשים הרבה יתרונות, כמו קלות האחזקה, קלות השימוש ואיכות המוצר המתקבל באופן די קבוע (כאשר שמים דגש על תנאי התסיסה כמובן).
להמשיך לקרוא

הפצצת כשות מיקסום טעם וארומת הכשות

הפצצת כשות מתייחסת למזעור הוספת הכשות המוקדמת, הנקראת לרוב "הוספת כשות למרירות" (לרוב ב-60 דקות, כלומר תחילת הרתיחה), וקבלת רוב או כל האיזומריזציה של חומצת האלפא והמרירות מתוספות מאוחרות יותר. התוצאה הסופית היא מרירות חלקה יותר וטעמי וארומות כשות דומיננטים יותר.
להמשיך לקרוא

בישול בירה מגרעינים בלבד ובניית מאש טאן מבוא לבישול אול גריין

כשעושים את המעבר מבישול מרכז לבישול מגרעינים, השוק הגדול ביותר מגיע מתהליך מיצוי הסוכרים בגרעינים, או מה שנקרא בשפה המקצועית – mash.

כמבשלים מרכז, היינו רגילים לחמם מים, להוסיף רכז, להביא לרתיחה שוב, להוסיף כשות , לבשל עוד קצת ולקרר. עם התוספת הזו של שלב ה-mash, מצטרפים לתהליך עוד משתנים שיכולים לשנות את הבירה שלנו מקצה לקצה. אם ברכז אותה כמות רכז ואותם כשות ושמרים היו מביאים אותנו לאותה בירה כל פעם (פחות או יותר), אז ב-mash ישנם כמה משתנים שאנחנו יכולים לשחק איתם, ומאותם גרעינים, כשות ושמרים, אפשר להוציא כמה בירות שונות בתכליתן.

המשתנים האלו הם טמפרטורת המאש, אורך המאש, וגרעינים שונים ומשונים שאין להם תחליף בזירת הרכז, כמו מלנואידין, מעושן, חומצי ושיפון. המעבר לגרעינים מעניק לנו את האפשרות לתת לבירות יותר או פחות גוף, לכוון את הצבע כמו שאנחנו רוצים (וכך כל הבירות שלנו לא יצאו באותו גוון ענברי שנותן הרכז), ולבצע תוספות כשות כמו FWH שלא ניתנות לעשיה עם רכז.

לפני שנתחיל בדוגרי, סקירה קצרה על המשתנים הנוספים.

להמשיך לקרוא

בוחש מגנטי לשמרים הכלי היעיל והנכון

לפעמים בחיים יש הפתעות. עד ממש לאחרונה, נשאנו את עינינו בערגה לארה"ב , שם ניתן להשיג שמרים נוזליים בקלות יתרה ,בין אם זה ב-LHBS (או "החנות המקומית לציוד בישול בירה ביתית" בעברית) או פשוט דרך מגוון אתרי אינטרנט שמוקדשים למטרה זאת.

למזלנו, שחר הרץ ו-B&B הרימו את הכפפה והביאו קצת שמרים נוזליים לארץ הקודש. ישנם הבדלים מהותיים בין שמרים יבשים ושמרים נוזליים, ואחד הבולטים ביותר הוא הצורך בבוחש מגנטי (או stir-plate בלעז).

 מחפשים שמרים נוזליים בישראל? חפשו בבנק השמרים:
לצפיה ברשימת הבנק | לצפיה במפת המבשלים 

יש שיטענו כי הבוחש המגנטי לא באמת נחוץ וכי ניתן להכין סטארטר גם ללא הבוחש, הם צודקים, אך סחרור התירוש מביא לעליה של עשרות אחוזים ברביית השמרים. בנוסף, לאלו שלא יכולים לגשת כל שעה ולטלטל את הארלנמייר, הבוחש יעשה את העבודה.

את המדריך שלנו לביצוע סטארטר, וגם סשן שאלות ותשובות מצולם, תוכלו למצוא בלינק הזה.

למה צריך בוחש?

מטרת הבוחש המגנטי היא לאוורר את התירוש בו אנחנו מייצרים את הסטארטר, לוודא סביבה עשירה בחמצן ולהביא לרבייה טובה יותר ובריאה יותר של השמרים.

למעשה, הסטארטר הוא אצווה קטנה של בירה, בה התירוש (שה-OG שלו צריך להיות בין 1.020 ל-1.040) משמש כמצע הרבייה של השמרים. מגנט ערבוב קטן הנמצא בתחתית הסטארטר מסתובב באופן קבוע, ויוצר מערבולת היונקת אוויר לתוך הסטארטר. בבוחשים מגנטים מסחריים, מקל הערבוב מסובב ע"י היפוך קטבים של השדה המגנטי הנוצר בתחתית הפלטה, אצלנו, מדובר על מאוורר שעליו מודבקים מגנטים, שאותם נשים באוריינטציה של מקל הערבוב. המאוורר יסתובב ואיתו המגנטים, מה שיוביל לתנועת בחישה של מקל הערבוב.

בוחש מגנטי מסחרי , מהסוג שמתמשים בו במעבדות מתקדמות, יכול לעלות מאות ואלפי שקלים. לצערנו, אנחנו לא מעבדה מתקדמת, ולא עשירים, אז היינו צריכים להכין סטיר פלייט משלנו, והצעדים מפורטים לפניכם:

בניית בוחש מגנטי

ציוד

דבר ראשון, רשימת מרכיבים הכרחית, אתם תצטרכו:

  • מאוורר מחשב.
  • פוטנציומטר \ ראוסטט \ בורר מהירויות למאורר מחשב  (ניתן לקנות גם בארץ , אבל קשה להתווכח עם המחירים באיביי)
  • מגנטים חזקים או מגנטים של דיסק קשיח שכבר לא צריך
  • ספק כוח 12V (ניתן לקנות בחנויות אלקטרוניקה, או לחפש טוב בבית ולמצוא, בטוח יש)
  • דבק כלשהו, או סוגרו.
  • מלחם + בדיל + יכולת הלחמה בסיסיות מאוד.
  • שרינקים.
  • קופסת חשמל.
  • מקל בחישה.
  • ברגים ואומים המתאימים לקוטר המאוורר.

רוצים לעזור לנו להחזיק את האתר? קנו באמצעות הלינקים לקניה ב-eBay (ראוסטט, בורר מהירויות למאורר מחשב, מגנטים חזקיםסוגרושרינקיםקופסת חשמל)

מהלך הבניה

הדבר הראשון שנעשה הוא מירכוז המגנטים (אם קניתם מגנטים קטנים שימו אותם אחד אל מול השני במרחק שווה מהדפנות) כך שיתאימו לקטבי מקל הערבוב. אם אתם משתמשים במגנטים של דיסק קשיח (כמוני), נסו למקם את המגנט כך שהקטבים מביאים את המקל המגנטי לישיבה במרכז.

לאחר המרכוז נדביק את המגנטים (עם דבק או סוגרו, לבחירתכם).

ע"מ לגרום למאוורר להסתובב, נצטרך לחבר אותו לחשמל. לפי מיטב ניסיוני, מהירות ברירת המחדל של מאוורירי המחשב היא מהירה מדי ונוטה "לזרוק" את המגנט כאשר משתמשים בבוחש, ולכן נחבר את המאוורר לספק דרך הפוטנציומטר\בורר המהירות. (הערה: מומלץ לחבר את הכל סופית רק כאשר הכל יושב בקופסא ועובד כמו שצריך).

IMG_20131119_135728

לאחר שראינו שהמאורר מסתובב כמו שצריך, וניתן לברור מהירויות, נתחיל את השלב הפחות מסובך.

נקדח 4 חורים בקופסת החשמל, ונשלוט בגובה המאורר באמצעות הברגים והאומים, כך שהמגנט ימצא יחסית קרוב לדופן העליונה של הקופסה, עליה יונח הסטארטר. אתם רוצים להגיע למצב שהמגנט כמעט ייגע במכסה, אך בלי לגעת כמובן. קחו בחשבון שכתלות בקופסה שלכם, משקל הארלנמייר והסטארטר עשוי ליצור בטן קטנה במכסה.
נקדח חור גם לצ'ופצ'יק של הפוטנציומטר \ ראוסטט \ בורר מהירויות, ונקבע אותו באמצעות ברגים, או דבק, מה שבא לכם.

הקופסא השלמה טרם הרכבה הסופית

לאחר שהכל עומד במקום, נבצע הלחמות על החיבורים בין המאורר, הפוטנציומטר, וספק הכוח, נשים שרינקים, ונאגד את הכבלים בצורה שלא תפריע לפעילות המאורר.

סידור החוטים , אחרי שרינקים

כעת, ניתן לסגור את הקופסא, ולהתחיל את חוות השמרים הביתית שלכם!

בניתם בוחש מגנטי? נשמח לראות איך יצא לכם ואם עשיתם דברים בצורה שונה – נשמח לשמוע וללמוד.

הבוחש המגנטי בפעולה

בישול מהנה!

ניצן.

הוספת כשות מאוחרת לייט הופינג: סוד הארומה והטעם

מאמר זה, מאת ג'מיל זיינשף, הופיע לראשונה ב-"zymurgy"- מגזין איגוד מבשלי הבירה הביתיים של ארה״ב.

האם נתקלתם לאחרונה בבירת קראפט בעלת טעמי כשות מאסיביים ומרירות חלקה שמאוד אהבתם?
אם אתם כמוני, בטח תהיתם איך המבשלה יצרה אופי כשותי כה גדול אך עם זאת כה חלק.
הסוד, מסתבר, הוא הוספת כמויות מאוד גדולות של כשות בשלבי הרתיחה המאוחרים.

״כישות מאוחר/ לייט הופינג״ הוא תהליך הוספת הכשות בזמנים המאוחרים יותר של שלב הרתיחה.
זוהי שיטה מצויינת ליצירת ארומה וטעם בבירה שלכם.

באופן כללי, כל תוספת כשות בפחות מ-30 דקות לסיום הרתיחה, ולפני קירור התירוש נחשבת ללייט הופינג.

אף על פי שחלק מהשמנים הארומטיים בכשות אובדים בזמן הרתיחה הקצרה, תגובות בין תרכובות כשות ובין התירוש יוצרות תרכובות טעם רצויות אחרות, שאינן נמצאות בכשות.

להמשיך לקרוא

HOP SPIDER מסננת כשות לסיר הבישול

מטרתו של המכשיר היא להכיל בתוכו את כל הכשות שאנחנו מוסיפים במהלך הבישול, כדי שנוכל להפריד אותה בקלות מהנוזל בזמן הקירור.

אז איך בנינו את שלנו, ומה צריך?

להמשיך לקרוא