בישול בירה בבית מדריך המבשל לגלקסיה

 

כאן תוכלו למצוא את כל מה שצריך לדעת בשביל לבשל בפעם הראשונה, ותוכלו להתקדם לאט לאט בעזרת המאמרים המפורסמים פה מעת לעת הבאים להרחיב כל נושא.

"Six pints of bitter," said Ford Perfect to the barman of the Horse and Groom. "And quickly please, the world's about to end."

~מדריך הטרמפיסט לגלקסיה – דאגלס אדאמס.

אז מה בכלל צריך לבישול הראשון?

  • נשם – בארץ ניתן למצוא כמה סוגי נשמים. נשם הידוע בשם "נשם יין" המורכב משני "חדרים" ומראה הפרשי לחצים בין המיכל והאטמוספרה. סוג הנשם השני הוא נשם 3 חלקים, נשים יקר יותר, אך ניתן לפירוק ולניקיון. שימו לב שאתם ממלאים את הנשמים בחומרי חיטוי ולא במים רגילים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

  • סיר בישול– זה דיי ברור, אם מבשלים בירה, צריך מקום לבשל אותה. מכיוון שיש בעבוע, וסכנה מתמדת של קיצוף יתר, אנחנו ממליצים על קניית סיר שגדול ב20% מכמות הבירה שאתם מתכוונים לבשל. (שימו לב שבאמצעות סיר של 12 ליטר ניתן לבשל 20 ליטר בירה באמצעות השלמה במים- יותר על זה , אח"כ).

po

  • דלי תסיסה – למעשה אתם צריכים 2 דליים. דלי אחד עם ברז, ע"מ שתוכלו לבקבק ממנו, ודלי שני (עם או בלי ברז, לא באמת משנה, בלי ברז- פחות ניקיון). דליים סטנדרטים נמכרים בחנויות ממכר מוצרי בירה.

bucket

  • חומר חיטוי – לאחר סיום הרתיחה, כל דבר שבא במגע עם התירוש, חייב (!!!) להיות מחוטא, חוסר חיטוי יביא לבירה מקולקלת, שמרי פרא שמתאכסנים בבירות, ושאר קטסטרופות. כמו בסעיף הקודם, חומרי החיטוי זמינים בכל חנויות ממכר מוצרי הבירה. אנחנו ממליצים להשתמש בשפריצר, מאוד נוח וחסכוני בחומר חיטוי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

  • הידרומטר – אם ברצונכם לדעת מה אחוז האלכוהול בנפח של הבירה שבישלתם (ואני לא רואה למה לא), אתם צריכים הידרומטר. הידרומטר מודד את צפיפות המים. אם נמדוד את הצפיפות לאחר סיום הבישול (של תירוש המורכב ממים וסוכרים) ולאחר סיום התסיסה (של הבירה המוכנה), נוכל לדעת כמה סוכר השמרים הפכו לאלכוהול לפי נוסחאות.

hydrometer

  • משוט – המשוט שבא עם חבילות הבישול למתחילים הוא מעולה, אתם צריכים דרך לערבב 10 ליטר תירוש רותח בלי להכוות.

spoo

  • כוס מדידה – למדידת כשות, רכז לתת, סוכרים וכל טוב, אחד הכלים השימושיים ביותר.

measur

  • מדחום– דיגיטלי או אנלוגי. חשוב בבישול מרכז, קריטי בבישול מגרעינים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

  • מקל בקבוק + צנרת מתאימה – אתם תצטרכו דרך להוציא את הבירה ממיכל הבקבוק שלכם איכשהו, מקל הבקבוק הוא הכלי החשוב ביותר שלכם לאחר סיום התסיסה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

  • משקל – כמה כשות תדעו לשים בבירה אם לא יהיה לכם משקל?

scale

  • מאש טאן – במידה ואתם מבשלים מגרעינים בלבד אתם תצטרכו לבנות\לקנות מאש טאן, או לבשל בשיטת BIAB.

IMG-20131120-WA0011

  • בקבוקים– מובן מאליו לא?
  • פוקק – יש פוקק ידני ויש פוקק שולחני, שניהם פוקקים מעולה, מה שנכנס בתקציב שלכם הוא האופציה הטובה ביותר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

  • פקקי כתר– פקקי כתר באים בכל מיני צבעים , בחרו את הצבע האהוב עליכם, ורוד בייבי לIPA מפלצתית? כן.

pinkcaps

  • מוט שפיה– צריך דרך להעביר נוזלים מדלי לדלי, שפייה היא הצורה הקלה ביותר. ניתן לקנות מקל שפייה שיעשה את זה אוטומטית, או להשתמש בפיסת צינור, חומר חיטוי, והפרש לחצים אטמוספרי (תשקיעו במקל).

siphon

  • דקסטרוז– ידוע גם בכיונוי סוכר ענבים , הדקסטרוז מעודד את השמרים לבצע תסיסה נוספת בבקבוק, התסיסה הזו היא מה שגורמת לגיזוז הבירה העיקרי.

dextrise

הכנה לבישול:

כמו בכל דבר , צריכים להיות מסודרים.

ארגנו את כל המרכיבים והכלים שלכם וסדרו אותם ככה שתדעו איפה נמצא כל דבר. מומלץ להחזיק ספר תיעוד בישולים בו אתם מתארים את תהליך הבישול, ואת המדידות השונות והמשונות שאתם עושים. ספר בישולים כזה הוא מעולה אם יצאה לכם בירה ממש טובה ואתם רוצים לחזור על המתכון.

אם אתם עובדים לפי מתכון, תבדקו שכל הרכיבים נמצאים, והכמויות שברשוכתם תואמות לכמויות הרשומות במתכון.

אז, איך אתם מבשלים? (לחצו על השיטה למעבר)

בישול ברכז , בישול עם רכז + השריה של גרעינים, בישול גרעינים בלבד

בישול מרכז

טוב, אז עכשיו כשכל הכלים שלנו מסודרים ואנחנו יודעים בדיוק איפה נמצא כל דבר, הגיע הזמן להתחיל לבשל.

קודם כל, עברו על כל הכלים, תבדקו שהכל נקי. וזכרו שמחוטא- לאו דווקא אומר נקי.

  • הביאו את המים לרתיחה. אתם כנראה הולכים לאבד קצת מים ברתיחה, ולכן ברצונכם להגיע ל-10 ליטר תירוש בסוף הרתיחה- הוסיפו טיפה יותר, תנו למים לרתוח (100 מעלות). אם אתם משתמשים בגרעינים להשרייה, אתם חייב להרתיח 60 דקות.
  • בזמן שאתם מחכים לרתיחת המים, אתם יכולים להתחיל את תהליך הריהידרציה של השמרים, כדי שיהיו מוכנים לסוף הבישול.
  • הוסיפו את רכז הלתת. שימו לב שמים רותחים, בעת הוספת הרכז- אוהבים להקציף. לכן מומלץ לכבות את האש (זה גם מונע מהרכז להשרף בהגיעו לתחתית הסיר), ולהוסיף את הרכז לפי המתכון. הקפידו לערבב את הנוזל כל הזמן. ככל שתערבבו יותר, כך הסיכויים שידבק לכם רכז לתחתית הסיר קטנים יותר.

LME

  • הדליקו חזרה את האש והביאו לרתיחה.
  • כאן יש הבדל מהותי בין בישול לרכז לבין כל שאר סוגי הבישולים. מכיוון שהרכז בושל במפעל, תהליך ה- hot break כבר קרה, ולכן לא צריך לבצע אותו גם בבית. אם אתם רוצים לבצע רק תוספת כשות אחת לצרכי טעם וארומה, ללא מרירות מהותית- גם אז יש צורך להרתיח, אך רק 15 דקות. בכל מקרה- 15 דקות רתיחה הן החובה על מנת לפסטר את הרכז.
  • לאחר שהתירוש רתח- הוסיפו את תוספת הכשות למרירות. התוספת הזאת, בבישול של שעה, ידועה גם בשם "תוספת ה60", מכיוון שהיא מוספת 60 דקות לפני סיום הבישול. בכללי, תוספות כשות נספרות לפי כמות הזמן שהכשות נמצאת בתירוש.

addinghops3

  • במהלך הוספת הכשות מומלץ לכבות את האש, מחשש להקצפת יתר. אם יש לכם סיר שגדול משמעותית מכמות המים, אין לכם מה לדאוג, אם זה קרוב, עדיף להוריד את האש או לכבות אותה ורק אז להוסיף את הכשות ולהתענג על הריח.
  • בנוסף, במהלך הבישול אתם תראו קצף שמתחיל להווצר, הקצף הזה הוא ה-Hot break, שימו עין על הסיר והנמיכו את האש במקרה הצורך.
  • הוסיפו כשות לארומה וטעם – כשות לטעם מוספת בדר"כ כ-15 דקות לפני סוף הבישול, כשות לארומה מוספת מ-5 דקות עד לסוף הרתיחה (עוד על כך בסדרת הפוסטים על הוספות כשות מאוחרות). בשני המקרים תרומת המרירות מתוספות הכשות הללו אינה דומיננטית כשל תוספת ה-60, ולרוב מבשלים ביתיים נוטים להתעלם ממנה למדי.
  • קררו את התירוש. לאחר שנגמרו 60 דקות הרתיחה, אנחנו צריכים לקרר את התירוש לטמפ' הגשת שמרים- בין 18 ל22 מעלות. יש כמה דרכים לעשות זאת: אמבטית קרח לסיר, צ'ילר טבול או צ'ילר זרימה נגדית, או פשוט המתנה (בשיטת הNo Chill האוסטרלית). בכל מקרה, שימו לב שהמכסה נשאר סגור, כי ברגע שטמפרטורת התירוש יורדת מ-100 מעלות- הסיכוי לזיהום הופך לממשי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

  • העברה לדלי התסיסה. לאחר שהתירוש קר, העבירו אותו לדלי התסיסה. זאת לאחר שדלי התסיסה חוטא היטב. אם אתם רוצים להגדיל את נפח הבישול- עכשיו זה הזמן. הוסיפו כמה ליטרים שאתם רוצים (רצוי מים רתוחים שהתקררו, או מים מינרלים, למרות שגם מים מהברז לא אכזבו אותי לעולם). עכשיו זה הזמן למדוד את צפיפות הסוכר שלכם, או ה-OG בלעז. ישנן 2 דרכים לעשות את זה- הראשונה (והמומלצת) היא לקחת דגימה מהתירוש ולשים במשורה, לטבול את ההידרומטר במשורה (שימו לב שההידרומטר מכויל ל-20 מעלות צלזיוס) ולרשום את ה-OG המתקבל וטמפרטורת התירוש.

hydrometer reading

  • השניה – לקחת את ההידרומטר, לחטא אותו (השיטה הזאת תופסת רק במידה וחומר החיטוי שלכם לא רעיל לבני אדם, כלומר רק אם הוא חומר חיטוי שמאושר למגע עם מזון) ולזרוק אותו ישירות לדלי. כמו קודם- לרשום OG, וטמפ'. אם חומר החיטוי שלכם הוא לא StarSan או Iodophore (בריכוז המתאים כמובן- קראו על גבי המיכל), אל תעשו את זה!!!
  • אוורור התירוש. כמו בני אדם, גם שמרים זקוקים לאהבה. אך יותר חשוב מכך- הם זקוקים לאוויר. מכיוון שבישלתם את התירוש באהבה- כעת צריך לתת אוויר. ישנן מספר שיטות עליהן כתבנו כאן.

aeration

  • הגשת השמרים – קחו את השמרים הרטובים (אני מקווה שזכרתם לעשות ריהידרציה), והגישו אותם לתוך התירוש.
  • אחסון – שימו את הדלי במקום קריר (בין 18 ל-21 מעלות). המקום שתבחרו צריך להיות בעל טמפ' יחסית יציבה בלי תנודות גבוהות מדי שעלולות לפגוע בשמרים. אם יש לכם מקרר תסיסה- שימו שם; אם לא- מרתף אמור להיות אופציה סבירה. דאגו שהטמפרטורה לא עולה על 25 מעלות, שם השמרים מתחילים לייצר טעמים לא רצויים בבירה.

fermfridge

  • ניקיון- נקו את כל הציוד.
  • בקבוק.

בישול מרכז עם השריית גרעינים

בישול מרכז + גרעינים הוא השלב המקשר בין בישול מרכז בלבד לבישול מגרעינים בלבד. כשמבשל רכז עובר לבישול עם רכז וגרעינים, ההבנה של תהליך מיצוי הסוכרים והפקת הצבעים מהגרעינים מתחדדת לו, והוא יכול להבין איזו השפעה יש לכל סוג לתת על המוצר הסופי. בעיני, השלב הזה (למרות שאפשר לקפוץ ישר לבישול מגרעינים בלבד) עוזר להסביר בצורה טובה מאוד את התכונות של הלתת.

שילוב של גרעינים בבישול מרכז מאפשר למבשל המתחיל הרבה יותר גמישות בבישול. למשל- אם הוא רוצה לבשל סטאוט- הוא יכול להשרות שעורה קלויה, או לתת קלוי אחר ע"מ לתת לו טעמים וצבעים שאי אפשר באמצעות רכז בלבד.  כמעט כל סגנון יכול להתבשל על סמך רכז והגרעינים הייחודים המתאימים, והעברת מתכון מרכז וגרעינים מיוחדים לגרעינים בלבד היא פשוטה וקלה.

ישנם שני סוגי גרעינים- אלו שצריכים לעבור תהליך של מאש (או מיצוי סוכרים), ואלו שלא. מאש הוא התהליך בו אנחנו מספיגים את הגרעינים הטחונים במים חמים, והטמפ' המדויקות מאוד בהן נשתמש מאפשרות לאנזימים להפוך עמילנים לסוכר תסיס. בלתת קרמלי- העמילנים הופכים לסוכרים בתהליך הקירמול (או קריסטליזציה). אותה קריסטליזציה מאפשרת לגרעינים האלו להכיל סוכרים שאינם תסיסים ותורמים טעמים קרמליים לבירה. לתת קרמלי נמצא בכמה דרגות צבע (הנמדדים ביחידת לויבונד – Lovibond. ככל שהיחידה גדולה יותר- כך הלתת כהה יותר). בלתת קלוי, בשונה מלתת מקורמל, הסוכרים נשרפו ולכן הצבע שלהם כהה הרבה יותר, והטעמים שהם תורמים לבירה מזכירים שוקולד מריר וקפה.

התהליך:

  • חממו מים (בנפח הבישול שלכם) עד לטמפ' שבין 65 ל75 (אל תעברו את ה75! ככל שהמים חמים יותר (מעל 77) הם עלולים להוציא מקליפת הלתת חומרים הנקראים טנינים. הטנינים גורמים לטעמים מרירים גסים בבירה, ומומלץ להמנע מהם כליל).
  • העבירו את הלתת הגרוס שבחרתם לשק השרייה (ניתן למצוא כאלה בחנויות ממכר ציוד הבירה האהובות עליכם).

steeping3

  • השרו את הגרעינים במים החמים במשך 30 דקות. וודאו שכל הגרעינים נרטבו. אתם יכולים לעשות זאת ע"י הוצאה והכנסה של שק הלתת לתוך המים (חשבו על שקיק תה ענק).

steeping2

  • לאחר 30 דקות הוציא את השק מהמים ותנו למים לנזול חזרה לסיר. אל תפעילו לחץ, פשוט תנו לשק לטפטף. בכלל, מומלץ לא לסחוט את הגרעינים- זה מוציא טנינים וזה לא טוב.

steeping1

  • עכשיו לחצו כאן והמשיכו.

בישול מגרעינים בלבד

בישול מגרעינים בלבד הוא שיא הבישול הביתי מבחינת הגמישות שהוא נותן וכמות המשתנים שניתן לשלוט בהם.

אם הייתי כותב פוסט על בישול מגרעינים בלבד, הוא היה ארוך ומפרך, כולל הסברים על חשיבותה של טמפרטורת מאש, זמן המאש, וההבדלים בין כל האנזימים השונים בלתת וכיצד ניתן לנצל אותם. מכיוון שזהו פוסט מבוא למבשל המתחיל, ומכיוון שכל הנושאים הללו יכוסו בפוסטים מתקדמים יותר, אני מרשה לעצמי לדלג על הנושאים הללו, אבל אל דאגה, הם לא ישכחו. לפניכם מבוא קצרצר על הנושאים המדוברים לעיל. אם אתם רוצים לדלג, לחצו כאן.

תהליך הבישול מגרעינים שונה רק בצורה בה הוא מפיק את הסוכרים מהלתת. מהרגע שיש לנו את התירוש, ואנחנו מרתיחים אותו- השלבים עד סוף הבישול הם זהים; מהקירור ועד הבקבוק.

אז מה זה בעצם מאש? מאש הוא תהליך המרת העמילנים הכלואים בלתת- לסוכרים. הסוכרים שמתקבלים הם מלטוז, גלוקוז וסוקרוז, וכמויות קטנות יותר של פרוקטוז, מאלטוטרויז, ומאלטוטטראוז. האנזימים הם האחראים העיקריים האמונים על המרת העמילנים לסוכרים, והם : פיטאז, בטא-גלוקונז, פרוטיזס, פפטידזס, אלפלא גלוקונידס, לימיט דקסטינז, בטא אמילאייז, ואלפא אמלייאז.

בתהליך המאש הבסיסי ביותר, אנחנו מעוניינים להגיע לטמפרטורת ההפעלה של של האלפא-אמילאז, הבטא אמילאז, לימיט דקסטרינאז ואלפא גלוקוסידאז, שהם האחראיים על הפקת הסוכרים. שאר האנזימים מופעלים לרוב במנוחות חלבונים, מנוחות חומצה, ומנוחת בטא גלוקנאז. על כל המנוחות האלה נדון בהרחבה בפוסטים מתקדמים יותר.

אז- אנחנו רוצים לגרום לעמילנים להפוך לסוכרים. איך אנחנו עושים את זה? צריך להביא את כל הגרעינים הטחונים שברשותנו לטמפרטורת ההפעלה של אותם אנזימים שאותם אנחנו רוצים להפעיל. אלפא אמילאייז עובד בצורה היעילה ביותר בטווח 60-70 מעלות, בטא בטווח 55-65 מעלות ולכן עלינו למצוא את הטווח בו האנזימים המרכזים יפעלו. הטמפ' המומלצת למתחילים, שלא רוצים להתעסק יותר מדי עם כיוונון טמפ' מאש היא 67 מעלות צלזיוס. כמו כן, ככל שטמפרטורת המאש נמוכה יותר (בין 60 ל65) או גבוהה יותר (מ68 והלאה) אנחנו נקבל בירות יבשות יותר או מתוקות יותר בהתאמה, זאת בגלל צורת העבודה של בטא אמילייז (שתורחב בפוסט עתידי).

עכשיו לדוגרי

בישול אול גריין (גרעינים בלבד) ראשון שלכם, מה עושים?

כפי שאמרתי קודם, אתם תצטרכו מאש טאן, אתם יכולים להעזר בדוגמא שלנו, או לרחרח ברחבי האינטרנט- יש המון דוגמאות. הדבר השני שאתם צריכים להחליט הוא האם אתם מבצעים אינפוז'ן (תוספת מים) אחת, או כמה אינפיוז'נים. ישנם מחשבונים המחשבים את כמויות המים באינפיו'זן והטמפ' של אותם מים שאתם צריכים לחמם, ואנחנו לא נתרכז בהם, אלא בתהליך עצמו.

בנוסף, תצטרכו להחליט- איך לשטוף את הגרעינים? שטיפת הגרעינים נועדה ע"מ לשטוף מהגרעינים את כל הסוכרים ובכך להעלות את יעילות המאש טאן. גם כאן יש לכם ברירה בין שטיפה באמצעות כמה מנות מים (או באצ' ספארג') או שטיפה תמידית (הנקראת גם קונטיניואס ספארג' או פליי ספארג'). מומלץ להתחיל מהבאצ' ספארג' ולהתקדם ככל שמשכללים את המאש טאן.

כמובן שישנן דרכים חילופיות- לא חייבים מאש טאן, אפשר לבשל את הכל בסיר.

בשונה מבישול מרכז, אתם תצטרכו סיר שיכול להכיל את כל התירוש (אם אתם מתכננים לבשל 20 ליטר, אז 24 ליטר לפחות), ע"מ להמנע מהקצפת יתר. אם אתם מבשלים בשיטת BIAB, אתם תצטרכו סיר שיוכל להכיל את כל הגרעינים בנוסף למי המאש (30 ליטר לפחות לבישול של 20 ליטר). כמו כן- תצטרכו סיר נוסף בשביל לחמם בו את מי השטיפה (מי הספארג') (בנפח של כ- 15 ליטר, שיספיק להרתחת מי המאש ולאחר מכן את מי הספארג').

  • מתחילים את המאש! פרופיל המאש תלוי מאוד במתכון, אבל מאש סטנדרטי מורכב ממנוחת גרעינים בטמפ' של 67 מעלות למשך שעה. מחממים מים לפי יחס המים/ גרעינים שאתם בוחרים (מומלץ 3 ליטר לקילו), ועד לטמפ' הדרושה (אותה אחת שאתם מקבלים מהמחשבון שבו אתם מזינים את טמפ' הגרעינים והטמפ' הדרושה).
  • לאחר שהמים הגיעו לטמפ' הדרושה, מערבבים את המים והגרעינים. ישנן 3 דרכים לעשות זאת:
    – קודם שופכים את כל המים למאש טאן ואז מוסיפים את הגרעינים תוך כדי ערבוב.
    – קודם שופכים את הגרעינים ועליהם את המים תוך כדי ערבוב.
    – שפיכה של המים והגרעינים באותו זמן בכמויות הולכות וגדלות.
    כל אחת מהשיטות עובדת ואתם תלמדו את המערכת שלכם לפי השיטה שאותה תבחרו ליישם.
  • לאחר שכל הגרעינים והמים מעורבבים, בדקו את הטמפ'. אם הגעתם לטמפ' הדרושה- סחטיין. סגרו את המאש טאן והמתינו שעה. אם הטמפ' נמוכה מדי, חשבו הוספת מים רותחים (ע"ע מחשבונים) ע"מ להעלות את הטמפ', ומים קרים או קרח אם הטמפ' גבוהה מדי.

mashtemp

  • מומלץ לערבב את המאש כל 15-20 דקות על מנת למנוע את הווצרותן של נקודות קרות בתוך המאש. שימו לב שהטמפ' לא יורדת מתחת ל- 62 מעלות.

mashin

  •  חממו את מי השטיפה. בזמן שאתם מחכים שהמרת העמילנים תסתיים, אתם יכולים להתחיל לחמם את מי השטיפה. חממו את המים לטמפ' שנעה בין 73-77 מעלות על מנת למוסס ג'לטינים וליצור זרימה חלקה יותר דרך הגרעינים.

spargewater

  • בצעו וורלוף. פתחו את ברז המאש טאן לכדי דרימה איטית ועדינה (חצי ברז או פחות) והזרימו באיטיות מן תירוש. כל ליטר שאתם מוציאים- החזירו חזרה למאש, עד שמתקבל נוזל צלול בכוס המידה שלכם. ברגע שזה קורה- אפשר לפתוח לחלוטין את הברז (בהדרגתיות) ולהתחיל להוציא את התירוש לסיר הבישול.

vorlof

  • הוסיפו את מי הספארג'- סגרו את הברז והוסיפו את מי הספארג' ליטר אחר ליטר. ערבבו את מחית הגרעינים והמים ע"מ להוציא כמה שיותר סוכר. לאחר שכל המים עברו , חזרו על תהליך הוורלוף עד שהמים צלולים , ואז הוציאו את שארית התירוש מהמאש טאן אל סיר הבישול.
  • אם נתקעה השטיפה (יש מים מעל הגרעינים אבל לא זורם תירוש בברז)- כנראה שיש לכם שטיפה תקועה (או סטאק ספארג'). ישנן 2 דרכים לפתור את הבעיה:
    – א'- לפתוח את הברז ולנשוף אויר דרכו אל תוך הגרעינים (אל תשימו את הפה ישירות על הברז. אתם תיכוו. השתמשו בצנרת פלסטיק מתאימה)
    – ב'- הוסיפו מים חמים וערבבו, בצעו שוב וורלוף והמשיכו.
  • חשבו את היעילות שלכם- לאחר שכל התירוש בסיר, קחו דגימת הידרומטר (או רפרקטומטר) ובדקו מה היעילות שלכם (שוב, המחשבון הוא החבר הטוב ביותר שלכם). נצילות מעל 70 נחשבת טובה, מעל 80 מעולה, ומעל 90 מצוינת.

refrectometer

  • זרקו את הגרעינים- אתם יכולים לתרום את הגרעינים לחקלאים בסביבתכם (תרנגולות מתות על לתת רטוב), או להוסיף אותם לקומפוסט (שימו לב שאתם שמים הרבה חומר יבש). אם בכל זאת אתם מתעקשים לזרוק את הלתת הרטוב, אז נסו לעשות זאת בפחים המיועדים לכך ("רטובים" או אורגנים).
  • מכאן הרתיחו את התירוש והמשיכו את התהליך המתואר כאן. שימו לב שבבישולים מגרעינים נוצר יותר חומר ב- hot break ולכן כדאי להוסיף טחב אירי להצללת הבירה (כ- 15 דקות לפני סוף הבישול).

ביקבוק הבירה:

לאחר 2 מדידות הידרומטר סמוכות (בהפרש של 24 שעות) שהראו את אותה צפיפות, אפשר להגיד בבטחון שהתסיסה הסתיימה. בשלב זה אנחנו רוצים להעביר את הבירה לבקבוקים.

השלבים בביקבוק הם:

  • כמו במהלך כל העבודה, אבל עכשיו במיוחד- הקפדה דרקונית על הסניטציה ועל חיטוי כל דבר שזז.
  • חיטוי בקבוקים (אפשר גם לעקר אותם בתנור ולכסות בניר אלומיניום)- אתם תצטרכו בערך 60 בקבוקי שליש או 40 בקבוקי חצי לבישול של 20 ליטר, אז תכינו אותם מראש. אם אתם משתמשים בבקבוקים משומשים- תציצו בתוך הבקבוקים. לבקבוקים שלא נשטפו לאחר השימוש יש נטייה לגדל יערות בקטריה ועובש. מברשת בקבוקים יעילה במיוחד לריסוקם.
  • חיטוי פקקים – פרשו את הפקקים על מגש או משהו ישר, כשצידם הפנימי כלפי מעלה- ורססו אותם בחומר חיטוי. אפשר גם לשים חומר חיטוי בקערה ולהטביע אותם… בחירה שלכם.
  • מדדו סוכר – כמות הסוכר שתשימו בזמן הבקבוק מתקשרת ישירות לכמות הגיזוז שתיהיה לכם בבירה הסופית- אז שימו לב שאתם שמים מספיק (או שיהיה לכם מיץ בירה) אבל לא יותר מדי (ואז יהיו לכם מרגמות בירה). בדרך זה הולך ככה: 6 גר' לליטר- עדין , 6.5 – בינוני, 7 – בינוני גבוה – 7.5- גבוה ו8 – גבוה מאוד.
  • ערבבו את הסוכר והבירה. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא שימוש בדלי הבקבוק. לאחר חיטוי מאסיבי התחילו את זרימת הבירה ממיכל התסיסה אל מיכל הבקבוק בעזרת מקל השפייה. תוך כדי הזרימה ממיכל למיכל- הוסיפו סוכר. הזרימה מהדלי הראשון לשני כבר תדאג לערבב הכל. שיטה נוספת היא למוסס את הסוכר במים רותחים ולהוסיף.
  • בקבקו- מקל הבקבוק שאותו קניתם בחנות ישרת אותכם כאן. ברגע שתפתחו את הברז, הצינור ומקל הבקבוק (שחיטאתם כאילו חייכם תלוים בזה , אני מזכיר לכם) יתמלאו בבירה, ברגע שתתנו לחיצה כנגד תחתית הבקבוק, הבירה תתחיל לזרום. שימו לב שחצי לחיצה גורמת לספיקה מהירה יותר מלחיצה שלמה.
  • פקקו- קחו פקק מערמת הפקקים המחוטאים שלכם, שימו אותו על לוע הבקבוק ולחצו. זהו, יש לכם בקבוק בירה משלכם!
  • אחסון- הניחו את הבקבוקים במקום נעים (רצוי בין 18 ל24 מעלות) למשך שבועיים. שימו לב שהבקבוקים אינם נמצאים בנוכחות גדולה מדי של אור. לאחר שבועיים, הגיזוז יהיה כמו שצריך, במספר סגנונות, הבירה כבר תתבגר- ותוכלו לשתות את הבירה הראשונה שלכם. אל תפחדו משכבת השמרים המתים בתחתית הבקבוק, הם אלה שדאגו לגיזוז שלכם, תודו להם בעודכם שותים בערגה.

Don't Panic

ניצן.

נ.ב

תמונות הציוד באדיבות Beer&Beyond.

תודה לענבר פישר על תמונות הבישול במערכת שלנו.

אם יש לכם הערות הגהה או שאתם מוצאים אי דיוקים, אנא שלחו לנו הודעה 🙂

5 תגובות בנושא “בישול בירה בבית מדריך המבשל לגלקסיה

  1. דב ברידג'ר

    אולי הבנתי לא נכון, אבל אם עוברים על ההוראות של בישול מרכז + השרייה של גרעינים לפי הסדר שמוצג כאן בדף, לא מגיעים בשום שלב לחלק של הוספת הרכז.

    1. יוחאי מיטליוחאי מיטל

      דב שלום.
      בסוף החלק המפרט את הוראות השריית הגרעינים תוכל למצוא את הנקודה האחרונה:
      "עכשיו לחצו כאן והמשיכו."
      לחיצה על הקישור תקפיץ אותך להסבר הבישול מרכז- שהוא ההמשך לאחר הוספת הגרעינים.

      באם ישנן שאלות נוספות אתה מוזמן לפנות אלינו כמובן.
      בישול מהנה!

  2. פינגבאק: השישיה – בירות לקיץ | בירבלוג

  3. Jonathan Lifshitz

    זה לא קשור לכתבה הזאת אבל לא היה לי איפה לשאול סורי:)
    אני יודע ששמים סוכר בבקבוקים עם התירוש המוגמר אחרי שעבר תסיסות בחביות וכו" ,שזה בעצם תסיסה שניה בבקבוק וזה מגדיל את אחוז האלכוהול והטעמים בנוסף.בירות בלגיות רבות שאני מכיר עושות אותו תהליך
    אבל אתם באותו נושא רשמתם שהסיבה להוסיף סוכר היא רק למען גיזוז נוסף
    אשמח להסבר תודה!:)

  4. פינגבאק: הגשת בירה לתחרות | בירגיקס

השאר תגובה