המדריך לבישול בירה ביתית
במדריך זה תוכלו למצוא את כל מה שצריך לדעת בשביל לבשל בירה ביתית בפעם הראשונה. תוכלו להתקדם לאט לאט בעזרת המאמרים ומדור השאלות ותשובות באתר, וכן בפורום שלנו: Beergeeks talk.
במדריך זה תוכלו למצוא את כל מה שצריך לדעת בשביל לבשל בירה ביתית בפעם הראשונה. תוכלו להתקדם לאט לאט בעזרת המאמרים ומדור השאלות ותשובות באתר, וכן בפורום שלנו: Beergeeks talk.
טוב אז אחרי שקראנו את המבוא, הגיע הזמן לחלופה הראשונה בניהול בנק שמרים
אז ככה, צלחות אגר הן למעשה צלחות פטרי המלאות במדיה ג'לטינית על בסיס אגר אגר (תחליף ג'לטין צמחי) ולתת אבקתי. ע"מ ליצור את אותן צלחות אגר, תצטרכו להכין את המדיה, לחמם, לעקר, ולאחר מכן למזוג את המדיה המוכנה לצלחות פטרי. כאשר המדיה מתקררת, היא מתקשה ומתייבשת.
אף על פי שהבאזז על מנוחות הכשות סובב בעיקר סביב בירות מאוד כשותיות, יש הרבה יותר בטכניקה הזו מאשר הניסיון להגביר קצת את הדאבל IPA שלכם.
אני אקרא לטכניקה הזו ווירלפול הופינג (תוספת כשות בזמן סחרור התירוש לאחר סוף הרתיחה), אף על פי שמבשלים ביתיים לא צריכים להשאיר את התירוש שלהם מסוחרר במשך כל הזמן בסיר על מנת שטכניקה זו תעבוד.
בסדרת הכתבות הזו נדון בשימור שמרים בבנק שמרים.
המטרה העיקרית של סדרת הכתבות תיהיה לחשוף אתכם לדרכים שונות ומגוונות לניהול מצבור שמרים, או בנק שמרים.
כיום, ברוב החנויות המתמחות ניתן לקנות בעיקר שמרים יבשים מסדרת safale, saflager ו-safbrew של חברת פרמנטיס וכן את השמרים היבשים של חברת דאנסטר.
מדי פעם מתקיים ייבוא שמרים נוזליים מצומצם של חברת white labs. כתוצאה מהבאת השמרים החדשים הללו, מגוון השמרים בארץ אצל המבשלים הביתים עלה פי כמה מונים. שמרים שבעבר לא ניתן היה להשיג בארץ כיום ניתן להשיג (ורוב המבשלים יתנו לכם בשמחה מבחנה כדי שתוכלו להרבות את השמרים ולהשתמש בהם). (מה ההבדל בין שמרים יבשים לנוזליים?)
מכיוון וכמות השמרים הנוזליים בארץ יחסית קטנה (מספר קטן של מבחנות שפרוס על פני מספר גדול של מבשלים), נוצר צורך ליצור מצבור שמרים אישי, כך שכל מבשל ביתי יוכל להחזיק אצלו כמה זנים, ולא יצטרך לבקש שמרים פעם אחר פעם.
השמרים הנפוצים ביותר בבישול ביתי בישראל הם השמרים היבשים. הם הזולים ביותר, השכיחים ביותר והקלים ביותר להשגה כאן בארץ. לשמרים יבשים הרבה יתרונות, כמו קלות האחזקה, קלות השימוש ואיכות המוצר המתקבל באופן די קבוע (כאשר שמים דגש על תנאי התסיסה כמובן).
להמשיך לקרוא
הפצצת כשות מתייחסת למזעור הוספת הכשות המוקדמת, הנקראת לרוב "הוספת כשות למרירות" (לרוב ב-60 דקות, כלומר תחילת הרתיחה), וקבלת רוב או כל האיזומריזציה של חומצת האלפא והמרירות מתוספות מאוחרות יותר. התוצאה הסופית היא מרירות חלקה יותר וטעמי וארומות כשות דומיננטים יותר.
להמשיך לקרוא
תורגם באופן חופשי מתוך Radical Brewing של רנדי מושר.
להמשיך לקרוא
המאמר הופיע במקור בzymurgy מאי\יוני 2008 ונכתב במקור ע"י ג'ייסון פטרוס.
מאמר זה, מאת ג'מיל זיינשף, הופיע לראשונה ב-"zymurgy"- מגזין איגוד מבשלי הבירה הביתיים של ארה״ב.
האם נתקלתם לאחרונה בבירת קראפט בעלת טעמי כשות מאסיביים ומרירות חלקה שמאוד אהבתם?
אם אתם כמוני, בטח תהיתם איך המבשלה יצרה אופי כשותי כה גדול אך עם זאת כה חלק.
הסוד, מסתבר, הוא הוספת כמויות מאוד גדולות של כשות בשלבי הרתיחה המאוחרים.
״כישות מאוחר/ לייט הופינג״ הוא תהליך הוספת הכשות בזמנים המאוחרים יותר של שלב הרתיחה.
זוהי שיטה מצויינת ליצירת ארומה וטעם בבירה שלכם.
באופן כללי, כל תוספת כשות בפחות מ-30 דקות לסיום הרתיחה, ולפני קירור התירוש נחשבת ללייט הופינג.
אף על פי שחלק מהשמנים הארומטיים בכשות אובדים בזמן הרתיחה הקצרה, תגובות בין תרכובות כשות ובין התירוש יוצרות תרכובות טעם רצויות אחרות, שאינן נמצאות בכשות.