מדי פעם אני נתקל ברשת בפיסות ציוד מעניינות במיוחד. רכיבים שלא משחקים לפי אותם כללי משחק, ולא מהווים עוד ציוד בשיטת "העתק הדבק". לפעמים יש רכיבים שבתפיסה שלהם מתיימרים להוות איזהשהו שינוי תפיסה ולקדם את התחביב מעבר למה שנהוג בו עוד משנות השמונים.

אחד היוצרים המבקשים לעשות את זה הוא Trong Nguyen מקליפורניה. טרונג הוא מבשל ביתי וחובב ציוד והמצאות. כך הוא משלב את שתי התשוקות שלו ובונה ציוד משלים לבישול בירה בבית. והכל, נכון להיום, מיוצר בעבודת יד. את המוצרים שלו ראיתי באינטנרט, ואחד מהם צד את עיני באופן מיוחד: ה- PicnicTap 2.0. שוחחתי איתו על הברז החדש שפיתח ואף קיבלתי ממנו יחידה של הברז להתנסות וכתיבת חוות דעת, אותה תקראו עכשיו. קיבלתי גם ערכת FLOATit – צינור יניקה צף לחבית בעל מערכת סינון כפולה. על פריט זה אני מתכוון לכתוב בעתיד לאחר התנסות מספקת.

איפה משמש ברז הפיקניק?

תחביב בישול הבירה בישראל בפריחה, לדעתי, לפחות מבחינת התמקצעות המבשלים. יותר מבשלים ביתיים מבקשים להתחיל לעבוד עם חביות מזיגה ולבנות מערכות מזיגה ביתיות. ככל שיותר מבשלים אורזים את הבירה שלהם בחבית – יותר מבשלים רוצים לקחת את הבירה איתם לאירועים, מפגשים וכדומה. כך מתחילים לעבוד עם מערכות מזיגה קטנות. אלו מורכבות לרוב מחבית מיני, בלון גז של סודהסטרים וווסת גז קטן. החלק שחסר, כמובן, הוא ברז שמאפשר למזוג את הבירה מהחבית. במשך שנים האופציה הפופולרית ביותר היתה ברז פיקניק שחור קלאסי, המחובר לפיסת צינור. כיום ישנן אופציות נוספות. נסקור את מצב ההיצע הנוכחי.

מה הבעיה עם הפתרונות הנוכחיים?

ברז פיקניק קלאסי עם פיסת צינור הוא פיתרון שעובד. אבל – הוא מאוד לא אסטטי, די מסורבל עם הצינור שמתדלדל לכל עבר ולפעמים מגיע לקרקע ומאפשר לברז להתלכלך, עשוי להיפתח בטעות (ולהישאר פתוח!) אם הידית דמויית הוו נתפסת במשהו (זה ממש מבאס) וגם, בנוסף להכל – מורכב לתפעול:
בואו ניגע לרגע קצרצר בתיאוריה של מערכות מזיגה. הבירה יושבת בחבית תחת לחץ גז מסויים, גבוה מהלחץ האטמוספירי. זה מצב דרוש כדי לשמור על ההגזה של הבירה אנחנו רוצים שהבירה שיוצאת מהברז תצא בלחץ האטמוספירי, או למעשה – ממש קצת מעליו. מה שאנחנו לא רוצים זו התזה עוצמתית דמוית מטף כיבוי העשוי קצף בירה. כדי לקבל את המזיגה העדינה המבוקשת אנחנו צריכים להצליח להתנגד ללחץ. את זה אפשר להשיג בכל מיני דרכים. במקרה של שימוש בברז פיקניק, הדרך להשיג את החיכוך שמאט את הבירה בדרך לברז הוא הוספת פיסת צינור. קוטר, אורך והחומר ממנו עשוי הצינור – כולם משפיעים על החיכוך. בכך גורמים אלו מאטים את הבירה ומאפשרים מזיגה טובה יותר. כדי לשמור את רמת ההגזה הרצויה בבירה – יש צורך להפעיל עליה לחץ, מבלון הגז שלנו, השווה ללחץ הגז המומס בנוזל. לצורך הדוגמה – נניח שמדובר על 12PSI. כדי להתנגד ל-12PSI בעזרת צינור – נזדקק לכמה מטרים טובים של צינור. מסורבל, כבר אמרתי?
מה שעושים חלק מהמוזגים הוא להפחית את הלחץ בחבית, לפעמים עד לכדי PSI בודדים. זה עוזר באופן חלקי, אבל יגרום לבירה לאבד מהגיזוז שלה לאורך זמן.

אז מה עושים בקשר לזה?

היום ישנם מוצרים רבים אחרים המבקשים להיות נעימים יותר לעין ולשימוש. פתרונות אלו מציעים למבשל הביתי ברז בירה ממשי שיושב ממש על החבית. פתרון זה מוצע גם עבור ברזי הפיקניק. אופציה זו בעייתית, אולי אפילו יותר מברז הפיקניק הקלאסי, כי היא לא מספקת מענה כלל לצורך ביצירת חיכוך והתנגדות. למעשה, קונפיגורציה זו מובילה עוד יותר לצורך לשלוט בעוצמת הזרימה על ידי יצירת לחץ נמוך בחבית. זהו פתרון שרחוק מלהיות אידיאלי, ויכול להוביל אף הוא להקצפה, מעבר לאובדן ההגזה. בעיה נוספת עם חיבור של ברז בירה ישירות לחבית היא המסה הטרמית שלו. ברז חם – מקציף. לוקח זמן (ובירה יקרה מתוך חבית קטנה) כדי לקרר את הברז.  גם כאן לא נדירה התקלה של מזיגה בטעות, על ידי מכה קלה לברז.

דרך מסוימת להתגבר על האתגר היא להשתמש בברז בעל וסת זרימה (Flow Control) מובנה. זה מאפשר למזוג בצורה עדינה ונשלטת יותר, ואפילו לעבוד עם לחץ גז מלא מבלון הגז (בדוגמה שלנו – 12PSI). חיסרות אחד הוא הגדלה נוספת של המסה הטרמית בגלל וסת הזרימה. חיסרון נוסף הוא עליה במשקל. כן, זה משנה כשסוחבים את הציוד על הגב לאיזו נקודת תצפית על ההר, או מדשדשים בחול בחוף בדרך למדורה. שימוש בוסת זרימה לפעמים מחייב סגירה של הוסת עד כדי מזיגה איטית בצורה בלתי נסבלת.

למרות הכל, זהו הפתרון שאני הלכתי עליו במקור. הברז שלי אפילו כלל הוספה של קפיץ סגירה אוטומטית. כדי לוודא שהציוד קשוח ועמיד, בחרתי בכל הרכיבים מנירוסטה. זה היה כבד, גדול מאוד, ולא הכי זול – אבל עשה את העבודה יופי. על פירוט המערכת ניתן לקרוא כאן.

Picnic Tap 2.0 – הדור הבא

מה ההבטחה?

על כל החסרונות האלה מבקש להתגבר המוצר שעל הפרק. אם נעבור על "נקודות החוזקה" כפי שמופיעות בתיאור המוצר, נראה שהן כוללות:

• אינו זקוק לצינור מזיגה
• לא מטפטף (אין צורך במגש ליקוט טפטופים)
• לא מקציף אפילו למעלה מ- 15PSI
• בעל מסה טרמית קטנה – מתקרר במהירות
• לא מאפשר מזיגה בטעות
• עמיד מאוד

מה מקבלים?

ערכת ה- Picnic Tap 2 בנויה ממחבר נוזל שנראה רגיל מבחוץ. למעשה למחבר קדח רחב יותר (ניתן גם לקידוח ידני בזהירות רבה), המאפשר להחדיר לתוכו את לב המערכת: וסת זרימה סלילי פנימי, אותו מכנה היוצר "Compact Progressive Flow Reducer (CPFR)". קצהו השני של הסליל חבוי במתאם המתכת, ובסופו – ברז המזיגה.

CPFR

סליל דמוי זנב חזרזיר זה הוא גדולתה של המערכת. הסליל עשוי מפלסטיק HDPE בתקן למזון ומשמש כווסת זרימה. הסליל מכריח את הבירה לזרום באופן ספירלי, מגדיל את שטח הפנים ויוצר את החיכוך הנדרש להאטת הזרימה. בפועל מקבלים את ההשפעה של כמה מטרים של צינור – בצורה קומפקטית להפליא ונסתרת מהעין. אם החלטתם שהזרימה אפילו איטית מדי עבורכם ניתן בקלות לשבור "שלבים" מהסליל ולקצר אותו. ובכך תפחת ההתנגדות ותעלה מהירות הזרימה במזיגה. אופציה זו דווקא נחשבה בעיני לחיסרון: מה אם אקצר את הסליל ואתחרט? לשמחתי מוצעת ערכת חלקים וחלפים הכוללת מספר סלילים נוספים, כמו גם את גומיות האו-רינג הפנימיות, ברז נוסף ומפתח ברגים קטן.

מתאם אלומיניום

אל מחבר הנוזל הקדוח (קיים בגרסאות בול לוק ופין לוק) מתברג מתאם עשוי אלומיניום. אלומיניום היא מתכת קלת משקל במיוחד ובעלת מסה טרמית נמוכה. מגע בברז בעת מזיגה מראה שרכיב זה מתקרר תוך 2-3 שניות, או אחרי מזיגה של כמה עשרות מ"ל. כך הכוס הראשונה אולי מקציפה מעט יותר, אבל זו תופעה מזערית. הבחירה באלומיניום הדאיגה אותי בתחילה והיוותה בעיני נקודת תורפה ברורה, בעיקר בנושא ניקוי הברז בחומרים אלימים כמו סודה קאוסטית, שעשויה לאכל אלומיניום. חשש זה מופג בעקבות העובדה שהנוזל (בירה או חומרי ניקוי וחיטוי) לא באים במגע עם המתכת (עובדים מה-CPFR ישירות אל הברז, מוגנים דרך גומיית או-רינג פנימית). כמו כן האלומיניום הוא hard anodized, בדומה לכלי מטבח, באופן המתאים לעבודה גם מזון ועם כימיקלים קשים.

ברז המזיגה

גם הברז עצמו הוא נקודה נהדרת בעיתי במוצר, הודות לשתי חוזקות עיקריות: נעילה ללא טפטופים והעובדה שלברז אין ידית. בכך הסיכוי שהברז יפתח בטעות קטן ביותר. הברז נפתח בסיבוב שצריך להיות די מכוון, ונתפס במעין "קליק" קטן. בכל תקופת הבדיקה לא היה מצב שבו יכול היה להיפתח בטעות. במזיגה של כוסות בזו אחר זו, או כוסות "גדולות" יכול להווצר אפילו ראש קצף קטן מדי. מבחינתי זו לא בעיה כי אני מוזג בשטח בכוסות קטנות (150-200 מ"ל) וכמות הקצף הולמת אותן. מה שניתן לעשות אם רוצים להשלים עוד קצת קצף זה לפתוח רק כדי חריץ בסיום המזיגה. זה "טריק" (או בעיה) שקיים בכל ברז בירה שאני מכיר. פתיחה עדינה של ברזי מזיגה מובילה בדרך כלל להתזה וליצירת קצף. נקודה זו כן הוכיחה את עצמה כבעייתית בקרב אנשים שלא מכירים את הציוד, שפתחו את הברז רק קצת וקיבלו כוס של קצף. כאמור, זו נקודת תורפה אוניברסלית שיכולה לקרות בכל ברז. במקרה הזה הדמיון החזותי לחוגה של ווליום ייתכן ומוביל אנשים לקונוטציה של שימוש דומה. כך הניסיון למזוג קצת או לאט מוביל לפתיחה עדינה של הברז.

תחזוקה וניקוי

הזרמה של מים, חומר ניקוי וחומר חיטוי קל לבצע בעזרת פקק הגזה ובקבוק. ניתן גם לשדרג עם מתאם T ודחיפה עם לחץ אוויר או פד"ח. בסך הכל מאוד נוח וקליל אם יש לכם פקק הגזה ובקבוק. ציוד שבהחלט כדאי להחזיק בבית אם אתם עובדים עם חביות מזיגה.

אז מה דעתי בסופו של דבר?

בתכלס? סרטון שווה אלף מילים, פשוט הקליקו וצפו בהבדל:

View this post on Instagram

A post shared by yochai maytal (@yochai_maytal)

במהלך המשחקים והבדיקות של הברז, החלטתי לפרק ולנקות את הברז הגדול ועמוס הנירוסטה שבניתי בעבר. יש בו המון חלקים פנימיים והברגות. לכן מדי פעם צריך לתת לו טיפול עומק ונקיון יסודי. בין כל ההברגות וההברגות ההפוכות שיש בו (שני מתאמי שאנק) נראה שהצלחתי לדפוק את אחת ההברגות שעכשיו דולפת. והאמת? אני לא מתכוון להזמין לו חלקי חילוף בקרוב. ה- PicnicTap 2.0 עולה עליו ברוב הפרמטרים, ובמחיר נמוך יותר. עם הזמן התנסיתי בשלל אופציות למזיגה ישירה מחבית. חלקן אפילו לא מתוארות כאן, כמו Pluto gun. זהו הברז המוצלח ביותר שהשתמשתי בו. הוא עונה בצורה נהדרת לפרסום ולחוזקות שהוא מתפאר בהן. קליל, קומפקטי, מאפשר מזיגה איכותית ונוחה ובלחץ מזיגה מלא, לא מאוד יקר בהשוואה למה שהוא חוסך, ואפילו מיוצר בעבודת יד על ידי אדם אחד עם תשוקה – ובעיני זו נקודה חשובה אף היא, שמוסיפה לי לחוויית השימוש.
הברז הזה נוח, כמובן, לא רק למזיגה בשטח. ניתן בהחלט להשתמש בו ישירות במקרר, למי שרק מתחילים את צעדיהם עם חביות, לשתיה מחביות באחסון שלא מחוברות עדיין לברזים הראשיים, או למבשלים שמחפשים פתרונות מזיגה "רגועים" יותר שלא כוללים העמדה של קגרטור או קיזר באמצע הסלון.

מה עוד?

לברז תוספות שונות, כמו מתאם לגראולר uKeg או חביות קטנות של בירות מסחריות כמו הייניקן. קיים מחבר CPFR בלבד (ללא ברז) לחביות סנקי (חביות "מסחריות", לא קורני) ובקרוב אמור להיות גם מתאם לשאנק רגיל, שיעזור להשתמש ב – PicnicTap גם במקום ברז מזיגה מסורתי. כך אפשר לוותר על רכישה של מגש טפטוף, צנרת ארוכה, ווסתי זרימה חיצוניים. זה מאפשר לבחון את האספקט של עבודה עם חביות בסף כניסה נמוך בהרבה מהמקובל. תוסף נוסף הניתן לרכישה הוא צינורית מילוי בקבוקים בשם Cheap & Cheer. צינורית זו עושה שימוש במנגנון הכמעט אנטי הקצפה של ה-CPFR כדי לסייע במילוי בקבוקים. באמתחתי אופציות אחרות למילוי בקבוקים, כמו ה- Beer gun, שעולות הרבה יותר ובעיני מאוד לא מוצלחות. ניתן לקוות שפתרון פשוט וזול כזה יוכל להתעלות עליהן.
כיום כבר קיימת גרסה משודרגת של הברז, עם שינוי של הצורה בה מסודרים האטמים הפנימיים. זאת כדי להתגבר על עיוות גומיה שעשוי לקרות אם מהדקים את הברגת הברז אל מחבר הנוזל בצורה אגרסיבית מדי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אני בהחלט סקרן כבר להתחיל לנסות את ערכת ה- FLOATit שקיבלתי, ולראות איך היא משתווה לפתרונות אחרים דומים בשוק (בהם אני כבר משתמש) ואם היא יכולה לשחזר את ההנאה הגדולה שנותן לי ברז ה- PicnicTap 2.0.

בשורה התחתונה

למעשה, כיוון שאני באמת מרוצה מהברז הזה מאוד, וממליץ גם לכם להצטייד באחד לפחות, אירגנתי לקוראי בירגיקס הנחה קטנה. לשמחתי הבקשה נענתה וניתן לרכוש את הברז בלינק הזה תוך שימוש בקוד קופון "BEERGEEKS" ולהינות מ-10% הנחה וערכת רכישה מורחבת, הכוללת תוספת של ברז פלסטיק, גומיית או-רינג ומפתח. בגלל שזו לא חבילת הרכישה הרגילה, אני חושב שכדאי לכתוב לטרונג באיביי או במייל שאתם רוכשים דרך הכתבה בבירגיקס כדי לוודא את קבלת הערכה המורחבת.
(דגש: אני לא מרוויח מזה שום דבר למעט הרגשה טובה).

מקווה שמצאתם את הסקירה הזו מעניינת ומועילה,
אשמח לענות על שאלות בשרשור המוצר בפורום בירגיקס או גם בטלגרם שלנו.

לחיים,
יוחאי.