קרה לכם בעבר שהתחלתם בישול ושכחתם ברז פתוח וכל מי המאש שלכם מצאו עצמם על הרצפה? (לנו כן) שכחתם להוסיף רכיב? לחטא מיכל תסיסה? לקחת מדידת צפיפות? כן, כן, כן.
ובכן- לא עוד.
להמשיך לקרוא
קרה לכם בעבר שהתחלתם בישול ושכחתם ברז פתוח וכל מי המאש שלכם מצאו עצמם על הרצפה? (לנו כן) שכחתם להוסיף רכיב? לחטא מיכל תסיסה? לקחת מדידת צפיפות? כן, כן, כן.
ובכן- לא עוד.
להמשיך לקרוא
השנה היא 1876. צ׳כוסלובקיה. עמק מורביה הפורה.
סוחר הדגן איגנטיוס בריס מקים את חברת בריס ומתחיל לייצר לתת בעבודת יד. מלתתת בריס הייתה אחת הראשונות באזור, ובמהרה לתתי האיכות החלו לצבור פרסום, ולהיות מיוצאים לגרמניה, אנגליה, בלגיה, ארצות הברית ואמריקה הלטינית.
להמשיך לקרוא
חמצן בבירה הוא חומר בלתי רצוי לחלוטין פרט לשלב אחד (ויחיד) בתהליך הבישול. הרגע הבודד הזה הוא הוא לאחר קירור התירוש לטמפ׳ התסיסה ולפני הגשת השמרים.
להמשיך לקרוא
יותר מדי מבשלים ביתים נבהלים מעיצוב מתכונים, וכתוצאה מכך נצמדים למתכונים מוכנים מראש. נכון שמתכונים מוכנים יכולים להוביל לבירות טובות, אבל כתיבת המתכון בעצמכם משמעה התאמה של הבירה בדיוק לטעמכם.
מבשלים רבים הופכים לאובססיביים בעניינים של יעילות. לא בהכרח בהקשר של יעילות המאש- הכוונה היא לזמן, מטלות ונוחות עבודה. יעילות תהליך הבישול בכללותו, מהגרעין לכוס.
במהלך השנים התפתחו מספר דרכים שיעזרו למבשל הביתי להפוך את הבישול לנוח יותר, ובכך לאפשר בישול לעיתים קרובות יותר!
מטרת הכתבה הזו היא לתת השראה ולפתח כיווני חשיבה, לא לקבוע את הדרכים הללו כדרכים הטובות ביותר או היחידות. אז אם כולנו באותו ראש- נתחיל.
הדעות והדיונים בנוגע לקירור התירוש הנם רבים מספור, וקשה לקבוע האם ישנה שיטה אחת שהיא היעילה ביותר.
לרשות המבשל הביתי עומדות מספר שיטות וכלים על מנת לקרר את התירוש לטמפ׳ היעד להגשת השמרים.
להלן השיטות וכן יתרונותיהן וחסרונותיהן.
במדריך זה תוכלו למצוא את כל מה שצריך לדעת בשביל לבשל בירה ביתית בפעם הראשונה. תוכלו להתקדם לאט לאט בעזרת המאמרים ומדור השאלות ותשובות באתר, וכן בפורום שלנו: Beergeeks talk.
תורגם באופן חופשי מתוך Radical Brewing של רנדי מושר.
להמשיך לקרוא
כשעושים את המעבר מבישול מרכז לבישול מגרעינים, השוק הגדול ביותר מגיע מתהליך מיצוי הסוכרים בגרעינים, או מה שנקרא בשפה המקצועית – mash.
כמבשלים מרכז, היינו רגילים לחמם מים, להוסיף רכז, להביא לרתיחה שוב, להוסיף כשות , לבשל עוד קצת ולקרר. עם התוספת הזו של שלב ה-mash, מצטרפים לתהליך עוד משתנים שיכולים לשנות את הבירה שלנו מקצה לקצה. אם ברכז אותה כמות רכז ואותם כשות ושמרים היו מביאים אותנו לאותה בירה כל פעם (פחות או יותר), אז ב-mash ישנם כמה משתנים שאנחנו יכולים לשחק איתם, ומאותם גרעינים, כשות ושמרים, אפשר להוציא כמה בירות שונות בתכליתן.
המשתנים האלו הם טמפרטורת המאש, אורך המאש, וגרעינים שונים ומשונים שאין להם תחליף בזירת הרכז, כמו מלנואידין, מעושן, חומצי ושיפון. המעבר לגרעינים מעניק לנו את האפשרות לתת לבירות יותר או פחות גוף, לכוון את הצבע כמו שאנחנו רוצים (וכך כל הבירות שלנו לא יצאו באותו גוון ענברי שנותן הרכז), ולבצע תוספות כשות כמו FWH שלא ניתנות לעשיה עם רכז.
לפני שנתחיל בדוגרי, סקירה קצרה על המשתנים הנוספים.
המאמר הופיע במקור בzymurgy מאי\יוני 2008 ונכתב במקור ע"י ג'ייסון פטרוס.