שמרי קוויק – ניסוי השוואה ניתוח סנסורי של 6 בלנדים

רועי קריספין – "פרא" | יוחאי מיטל – בירגיקס

רועי:
בשנה האחרונה, מספר מבשלי הבירה הישראלים העושים שימוש בשמרי קוויק גדל באופן אקספוננציאלי.
על מנת להעמיק את ההיכרות עם השמרים השונים, ואת אופי התרומה של כל בלנד, בישלתי בירה פשוטה ובהירה בסגנון בלונד אייל חופשי, ופיצלתי אותה לשישה חלקים, שהותססו כל אחד עם בלנד שונה.

הרכב הלתתים היה 50/50 לתת פילז ולתת חיטה שעברו מאש ב-66 מעלות צלסיוס למשך 60 דקות (OG 1.045). 20-25 ibu מכשות אצילי ברתיחה בלבד. הוספה כפית אחת של מזין שמרים לסוף הרתיחה (DAP). התירוש הועבר חם למיכלי 4 ליטר מזכוכית עד לקירור. אז, הוכנס חמצן עד לרמה של כ-10 ppm והוגשו 3-4 מ״ל של שמרים מכל בלנד.
השמרים הוגשו ב-30-35 מעלות צלסיוס והותססו באמביינט של כ-28 מעלות. לאחר קולד קראש בוקבקו עם כ-5 גרם לליטר של סוכר פריימינג. הבקבוקים אוחסנו בטמפרטורת החדר (בקיץ) של כ-28-30 מעלות צלסיוס.
התערובות ששימשו להתססה הן תערובות מקוריות מנורווגיה – Sigmund Gjernes Voss, Terje Raftevold Hornindal, Tormodgarden, Ebbegarden, Framgarden, Simonaitis.
לאחר כשלושה וחצי חודשים (שכללו מעבר דירה), 16 טועמים, מהם 10 שופטי BJCP מוסמכים, התאספו אצלי בבית לבחון את הבירות בצורה עיוורת (גם המגיש לא ידע מה הם שותים – מה שהופך את המבחן לדאבל בליינד).


בשת״פ עם אתר בירגיקס, יוחאי העלה את האפליקציה לתיאור בירות – Draughtlab, בה דירגו את הבירות כל משתתפי המפגש.

יוחאי:
לאחר תום הדירוגים, ייצרה האפליקציה תיאור משוכלל ומסוכם לכל בירה. את התיאור הזה אציג לכם באופן מתורגם, וכן צילומי מסך של חלק מהתפלגות הנתונים.

SIMONAITIS

מראה: צלולה, בעלת צבע קש בהיר, ללא חלקיקים, ללא ראש קצף, ללא תחרה.
ארומה וטעם מלא: רמזים ארציים-אדמתיים, פרחונית, ארומות פירותיות, וארומות מתובלות.
טעם: חמיצות בינונית, מרירות קלילה, מתיקות מעודנת, חמיצות קלה בטעם הנותר (אפטרטייסט).
תחושת פה: גוף קל, ללא עפיצות, גיזוז עדין, ללא חמימות, מרווה באופן בינוני.

ניתן לראות כי הארומות והטעמים הבולטים הם פירותיים ומתובלים. הפירותיות הינה הדרית בעיקרה. הרמזים המתובלים מתמקדים סביב אגוז מוסקט וכוסברה.
מעניין לציין כי סימונייטיס איננו בלנד קוויק, שכן מקורו לא בנורווגיה. בלנד זה, המגיע מבתי חווה בליטא, מורכב מ-5 זני שמרים ובקטרייה המייצרת חומצה לקטית (עוד על כך – בכתבת שמרי הקוויק של גיל זוננרייך).
החמצמצות שהיתה מובחנת בבירה זו, וחלק מטעמי פירות ההדר, יכולות להיות תוצר של פעילות הבקטריה.

HORNINDAL

מראה: צלולה, בעלת צבע קש בהיר, ללא חלקיקים, ללא ראש קצף, ללא תחרה.
ארומה וטעם מלא: ארומות ארציות-אדמתיות, טעמי אסם / חווה, רמזים פירותיים, יוגורטיים, ופרחוניים.
טעם: חמיצות קלה הנמשכת מעט לטעם הנותר, ללא מתיקות, מרירות קלה, רמז למליחות.
תחושת פה: גוף קל, מעט גיזוז עדין, ללא חום אלכוהולי, ללא עפיצות, מרווה באופן בינוני.

גם הורנינדל איננו בלנד נקי, ונוסף על 8 קווי השמרים שבו – גם הוא מכיל בקטריה. כמו בסימונייטיס – גם בהורנינדל הורגשו טעמי פירות הדר וחמיצות מובחנת. גם במקרה זה ניתן לשער שמדובר בתרומת הבקטריה.

FRAMGARDEN

מראה: צלולה, בגוון צהוב כהה, ללא חלקיקים. מעט ראש קצף לבן בדחיסות בינונית הנעלם במהירות ואינו משאיר תחרה.
ארומה וטעם מלא: ארציות-אדמתיות ומעט טעמי חווה, ארומות מתובלות ופירותיות.
טעם: ללא מתיקות, ללא מרירות, חמצמצות מעודנת.
תחושת פה: גוף קל, גיזוז קל, מעט חמימות, ללא טעמי אלכוהול, ללא עפיצות. מרווה מעט.

TORMODGARDEN

מראה: צבע ענברי בהיר עם עכירות קלה, ללא חלקיקים, ללא ראש קצף, ללא תחרה.
ארומה וטעם מלא: ארצי-אדמתי, ארומות מתובלות, דגניות ורמזים פירותיים.
טעם: ללא מתיקות, ללא מרירות, חמצמצות קלילה, ומליחות מרומזת.
תחושת פה: גוף קל, ללא עפיצות, ללא אלכוהול, חמימות קלילה, גיזוז עדין. מרווה באופן קליל.

VOSS

מראה: צבע קש בהיר עם עכירות בינונית, ללא חלקיקים, ללא ראש קצף וללא תחרה.
ארומה וטעם מלא: ארומות ארציות-אדמתיות המלוות במעט חווה/אסם. רמזים מתובלים, ארומות פירותיות.
טעם: מתיקות מעודנת, ללא מרירות, ללא חמיצות, מינרליות קלה.
תחושת פה: גוף בינוני, ללא חום, ללא עפיצות, גיזוז עדין, ללא תחושה אלכוהולית. מרווה באופן בינוני.

התוצאות שהתקבלו מההתססה עם ווס היו (עבורי, לפחות) מעניינות במיוחד.
שימו לב כי רוב הטועמים חשו בטעמי חווה, ושזהו גם הטעם / ארומה הבולט בפער על פני האחרים.
תוצאה זו מעניינת בשל העובדה שהיא שונה מאוד מהדיווחים הפופולאריים, ומההתנסות שלי בהתססה עם ווס. לרוב בלנד זה, כפי שתיאר גיל בכתבת המבוא לקוויק, מתאפיין בארומות תפוז בולטות ביותר, ולכן רבים משתמשים בו להתססת בירות כשותיות.
יחד עם זאת, כפי שעולה מתוצאות ניסוי זה, וכפי שמדווח ע"י משתמשים נוספים ברשת – נדמה כי האופי התפוזי הוא מאפיין של בירה צעירה, והולך ונעלם עם חלוף הזמן.

EBBEGARDEN

מראה: צבע קש בהיר עם עכירות בינונית, ללא חלקיקים, ללא ראש קצף וללא תחרה.
ארומה וטעם מלא: רמזים מתובלים, פירותיים, ארציים-אדמתיים ומעט פרחוניות.
טעם: חמיצות מרומזת, מתיקות מעודנת, מרירות קלה ושמץ מליחות.
תחושת פה: גוף קל, מעט חמימות, ללא עפיצות, גיזוז עדין, ללא תחושה אלכוהולית. מרווה באופן בינוני.

גם התוצאות שהתקבלו בשימוש עם אבגארדן הן מעניינות. בלנד זה מכיל אף הוא בקטריה. יחד עם זאת, תוצאות ההערכה שלו אינן עולות בקנה אחד עם התוצאות של סימונייטיס והורנינדל, וכאן פחות בולטים הן החמיצות והן טעמי ההדר. ניתן לראות כי הארומות והטעמים הבולטים יותר הם דווקא טעמי הפנולים המתובלים.

הרהורי סיכום

הרמזים הפנוליים בבירות היו בעלי מורכבות דומה, אך עדינים בהרבה ממה שמתקבל משמרי חיטה או סייזון. ועדיין – העובדה שאותרו ברבות מהבירות שנבחנו בניסוי מעלה שאלה גדולה:
למעט סימונייטיס, כל הקוויק שנבדקו בניסוי מוגדרים גנטית כ- POFשלילי. כלומר – הם נעדרים את היכולת לייצר פנולים.
אם כך – נותרה השאלה הפתוחה, מה מקור הפנולים שהורגשו? בירה הינה מערכת מורכבת מאוד, וכידוע – השלם גדול מסך חלקיו. ייתכן כי מקור הפנולים במרכיב אחר (כפי שהוצע בקבוצת Milk the funk, אולי בחיטה). ייתכן כי הפנולים יוצרו במסלול גנטי אחר, וכמובן שיכולים להיות הסברים נוספים לתופעה.

נקודה מפתיעה נוספת עולה בבחינת המרירות של הבירות: "חוכמת ההמונים" בנוגע להתססה עם רבות מתערובות  הקוויק גורסת, כפי שציין גיל בכתבת המבוא, כי מומלץ להוריד את רמת ה-IBU המתוכננת במתכון בכ-20%. זאת עקב הנטייה של הבירות להיות בעלות "מרירות נתפסת" גבוהה יותר מהמחושבת.
חשוב לציין שבבישול לא נעשה שימוש בכשות בשלבים מאוחרים של הרתיחה וגם לא דרייהופ – שני אלמנטים שאמנם לא משפיעים על חישוב ה-IBU אך כן משפיעים על המרירות הנתפסת.
ועדיין – כמעט כל הבירות שנטעמו בניסוי (~25 IBU מחושב) נחוו על ידי המשתתפים כבעלות מרירות נמוכה מאוד, כפי שעולה מהנתונים.
תוצאה זו מעלה את השאלה – מאיזו דרגת מרירות מתחילה המרירות הנתפסת להרגיש גבוהה יותר? האם ההמלצה להפחית כ-20% מהמרירות תקפה באופן גורף, או שישנם שיקולים נוספים שיש לקחת?
לי אין (בנתיים) פתרונות לשאלה, אבל היא כן שאלה שיש לקחת בחשבון בעת תכנון מתכון. נקווה שעם הזמן וצבירת הניסיון – גם סוגיות כאלו יתחילו להתבהר.

מה הלאה?

מאז שהועמד הניסוי הגיעו לארץ תערובות (ותבדידי) קוויק נוספים, המסתובבים בין המבשלים (ואותם ניתן למצוא או על גבי המפה – למציאת הנקודה הקרובה אליכם, או במבט רשימה – למציאת קוויק רצוי).
אני מקווה שנזכה להעמיד ניסוי כזה שוב בקרוב בצירוף ה"מתמודדים" החדשים, ואולי לבחון משתנים נוספים.

שמח מאוד שהזדמן לי לקחת חלק בפרוייקט, ומקווה שנזכה לראות ולהשתתף בפרוייקטים נוספים שיקדמו יצירת ידע חדש בקהילת מבשלי הבירה הישראלית.
יוחאי

מתכננים ניסוי בירה? רוצים לשתף פעולה? צרו קשר…

תגובות בולטות

  1. השימוש בשמרי קוויק מעניין אותי דווקא בכדי למקסם ניחוחות של פירות טרופיים בבירה.
    יש למישהו נסיון עם זה? המלצה על זנים ספציפיים?

  2. מהזנים שיש בארץ ווס הוא פירותי מאוד, אבל יותר לכיוון ההדרי.
    מבחינת טרופי, נטען ברשת שהורנינדל הוא די טרופי, ואכן אפשר לראות לזה סימנים בדף הנתונים פה בכתבה, אבל נראה שהשרידות של הארומה היא לא מאוד ארוכה. הבירות בניסוי היו בנות כמה חודשים והרמזים הטרופים הורגשו, כפי שמצביעים הנתונים, על ידי בודדים.
    מעניין לטעום בירה שתססה על הורנינדל כשהיא טריה.
    אולי אתם טעמתם? @roni181066 @mj_nepesov @roi.kris

המשיכו את השיחה באתר talk.beergeeks.co.il

משתתפים