מה הם העננים הלבנים המוזרים שצצים לי בסיר בבישול אולגריין?
אלו חלבונים מהלתת. גושי החלבון האלה יופיעו בשני תזמונים. ב׳הוט ברייק׳- השלב שבו מתחיל לרתוח הנוזל. וכן בהורדת הבירה מהאש, ותחילת הקירור.
אלו חלבונים מהלתת. גושי החלבון האלה יופיעו בשני תזמונים. ב׳הוט ברייק׳- השלב שבו מתחיל לרתוח הנוזל. וכן בהורדת הבירה מהאש, ותחילת הקירור.
בישול ברכז- בישול שבו עיקר הסוכרים מגיעים מרכז לתת, שמגיע בגוונים שונים. את השלמת המאפיינים עושים בדרך כלל עם כמות מצומצמת של גרעיני לתת, שמטרתם היא צבע, טעם, ושאר מאפיינים- אבל לא הם המקור העיקרי לסוכרים. בישול אולגריין- רק גרעינים. בישול ללא רכז, בו הגרעינים תורמים גם את הצבע, הטעם, הארומה והגוף, וגם את כל … להמשך קריאה
אם אתם מבשלים ביתיים שכבר קראו מאמר או שניים בבירגיקס, כנראה שכבר למדתם שתהליך התסיסה הוא הלב הפועם של יצירת הבירה. זהו השלב שבו התירוש המתוק שהכנתם בעמל רב הופך סוף סוף לבירה שפינטזתם עליה. אבל כמו בכל סיפור אהבה מורכב, גם כאן יש עליות ומורדות, הפתעות ואתגרים. אם פעם חשבתם שהשמרים פשוט "עושים את … להמשך קריאה
בשנים האחרונות עולם שמרי הבירה נמצא בתאוצה מתמדת. חברות שמרים קטנות וצעירות נפתחות ומביאות עימן רוח של חדשנות. הדבר לא פוסח, כמובן, גם על החברות הגדולות יותר. חידושים בהיצע השמרים הזמין למבשלים ביתיים ומבשלות מסחריות מגיעים אלינו במה שנדמה כמרווחים ההולכים וקטנים. אחת השחקניות המובילות בחידושים אלו – יצרנית מובילה בתחום השמרים היבשים – היא … להמשך קריאה
בתקופה האחרונה עולה ההתעניינות בקרב מבשלי בירה ישראליים בנושא הקרוב לליבי ולכבד שלי: בירות "חמוצות". עקב הביקוש הגדול והעניין הגובר, החלטתי לכתוב מדריך "בירות חמוצות 101", או מדריך המחמיץ בגלקסיה (אההה! אהבת ניצן? אהבת?) שיהווה נקודת פתיחה והבנה לעולם הבישול של הבירות החמוצות, או בשם הנכון שלהן: בירות בתסיסה אלטרנטיבית (mixed-fermentation beers).
מבשלים רבים הנמצאים בצעדיהם הראשונים בעולם בישול הבירה הביתי אינם מכירים, או לא יודעים איך לעבוד נכון עם ההידרומטר. ובתכל'ס – זה מאוד פשוט ומהווה את אחד הכלים החשובים ביותר למבשל הבירה.
ברוכים הבאים לפרוייקט "אותה הגברת" החוזר אלינו השנה. עבור מי שלא מכיר, נתחיל בהצגת הפרוייקט. לאחר מכן, ניתן דגשים להשתתפות, מתכון וקבצים להורדה. מוכנים?
נהוג לומר כי בבישול אולגריין יש חשיבות להרתיח שעה (בסיר פתוח) על מנת לאדות תרכובת הנקראית DMS הגורמת לטעמי לוואי. סוגי הלתת הנוכחיים, והידע המחקרי והיישומי המודרניים, מוכיחים כי כבר אין צורך בשעה שלמה של רתיחה, ואפילו לא ברתיחה עזה במיוחד, על מנת לנדף את מעט ה-DMS שנוצר. בבישול מרכז, הרכז עצמו כבר בושל, כך … להמשך קריאה
קרה לכם בעבר שהתחלתם בישול ושכחתם ברז פתוח וכל מי המאש שלכם מצאו עצמם על הרצפה? (לנו כן) שכחתם להוסיף רכיב? לחטא מיכל תסיסה? לקחת מדידת צפיפות? כן, כן, כן. ובכן- לא עוד.
לקראת הקיץ העלינו את סוגיית החשיבות הגדולה שיש לבקרה על טמפרטורת התסיסה על המוצר הסופי. תסיסה בטווחי טמפרטורה שאינם אידיאלים לזן השמר או קפיצות טמפרטורה בשעות שונות של היום גורמות ליצירת טעמי לוואי ולבעיות בתסיסה, ובאופן כללי לפגיעה באיכות של המוצר הסופי.