מטרתו של המכשיר היא להכיל בתוכו את כל הכשות שאנחנו מוסיפים במהלך הבישול, כדי שנוכל להפריד אותה בקלות מהנוזל בזמן הקירור.
אז איך בנינו את שלנו, ומה צריך?
– 1 שק רשת ניילון 5 גלון (או פחות) לסינון צבע. את שלנו קנינו בזוג בתמורה ל-30 ש"ח.
– 1 חבק נירוסטה עם הברגה. בדרך כלל יוותרו עליהם בחנות בשביל 3 ש"ח. פחות או יותר.
– 1 צינור פלסטיק מאושר מזון בחום (PP, HDPE)
– 3 שיפודי נירוסטה שלא טעמו בשר מעולם.
– 1 אבא עם ידי זהב.
בהתחלה ניסרנו ושייפנו את צינור הפלסטיק, שהיה בעלת זווית של 90 מעלות, עד שהגענו למצב בו יש לנו צינור קצר עגול, וחלק רחב בתחתיתו של הברגה.
לאחר מכן ישבנו וחשבנו איך אנחנו יוצרים את הרגליים.
כמובן שהדרך האסוציאטיבית ביותר היא לקדוח שלושה חורים בצינור, להשחיל מוט הברגה ולהדק עם שני אומים מכל צד של הצינור.
החלטנו להמנע מכך כיוון שרוב המוטות שבנמצא עשויים ברזל פשוט, ובסופו של דבר יחלידו.
מוטות הברגה מנירוסטה פחות זמינים, ויותר יקרים.
אם ככה- החלטנו לעבור לשיפודים.
בשלב זה נשאלת השאלה- איך אנחנו מחברים אותם?
הדרך הפשוטה יותר היא לקדוח בפלסטיק ארבעה חורים בשני קווים מקבילים, ולהשחיל את המוטות דרכם, בצורה הזו.
כיוון שפתרון זה מבזבז שטח פנים בפתח העגול שלנו וגם לא מגניב, החלטנו ללכת על הקו של שלוש רגליים, בזווית של 120 מעלות אחת לשניה.
פה נתקלנו בבעיה חדשה- איi איך לחזק את המוטות משני צידי צינור הפלסטיק, ובלי החיזוק, עקב הכוח שהוא מפעיל בנק' החיבור- מרכז המכשיר- דהיינו, הצינור- ישקע מטה ויכופף את המוטות.
הפתרון העדיף והטוב ביותר, לדעתי, היה ליצור תבריג על המוטות, כדי שנוכל להדק אותם באומים- ממש כמו מוט הברגה. לרוע המזל- לא הייתה לנו מכונת תבריג בנמצא.
אם ככה- נצטרך להסתדר עד שתהיה אחת נגישה, ובנתיים למצוא פתרון אחר.
מה שכן היה נגיש היא רתכת.
אולי נרתך ברגים לקצה כל שיפוד, ונבריג אותם? לא… בלאגן.
אפשר לרתך אותם לחבק המתכת שהולך להקיף את הצינור, ולהשאיר את פנים הצינור חלק ונקי מכל חיבור ואום! רעיון נהדר. בטח לא נסתבך.
מתכוננים ליום העצמאות
באבחת מסור דיסק מהירה מלנו את המוטות לאורך הרצוי (חישוב לקוטר סיר של 50 ליטר), כמה הלחמות מהירות, והנה- בטח שהסתבכנו.
הטבעת שממנה עשוי החבק עדינה ודקה, ולכן יש להלחים במשנה זהירות, על מנת לא לאכל אותה בחום, ופשוט לקרוע אותה. תיקון מהיר בעוד הלחמה- ויש לנו טבעת חבק בעלת שלוש רגליים!
כמה שיופים, הידוק מסביב לשק הניילון- והמלאכה באה אל סופה!
עכשיו רק צריך לחכות לערב, לבישול.
